שלולית חורף

בריכת יער

בריכת יער - מבט לכיוון מערב

שלולית החורף בנתניה, ינואר 2009

שלולית החורף בנתניה, פברואר 2020

שלולית החורף בנתניה (נובמבר 2020) - מבט מלמעלה

שלט מידע בשלולית החורף בהרצליה

שלולית החורף בצפון פתח תקווה, 2019

שלולית חורף ברקת. מיני בעלי חיים בסביבתה בפרט ובשלוליות חורף בכלל

שלולית חורף - ברקת, לאחר חורף גשום של 23-24

שלולית חורף (גם: בריכת חורף, בריכה עונתית, שטח הצפה) היא מערכת אקולוגית עונתית וייחודית הנוצרת מהיקוות של נגר עילי בכל מקום בו מצויים בקרקע שקעים, טבעיים או מעשה ידי אדם, בעקבות ירידת גשמים באגן הניקוז של המערכת או עליית מי תהום.

שלוליות עפר אופייניות לאזורים מישוריים, והן נוצרות מעל שכבת קרקע אטימה. בריכות סלע אופייניות לאזורים הרריים, והן נוצרות מעל סלעים. סוג הקרקעית של הבריכה משפיע על קצב איבוד המים כתוצאה מחלחול ועל הרכב החומרים המומסים במים.

היווצרות והתייבשות

שלוליות נוצרות עם רדת הגשמים בכל מקום שבו מצויות בקרקע שקערוריות, טבעיות או מעשה ידי אדם. להיווצרותן יש כמה גורמים: בעונת החורף יורדות כמויות גדולות של משקעים בפרק זמן קצר יחסית, ובמקומות רבים באגן הניקוז אין הקרקע מסוגלת עוד לקלוט את הנגר העילי. בה בעת מים שכן חלחלו לקרקע מביאים לעליית מפלס מי התהום הרדודים. כך או כך התוצאה אחת: היקוות של שלוליות במקומות הנמוכים. לאורך שפלת החוף בישראל מצויים ריכוזים של קרקע כבדה הקרויה נזאז. קרקע זו מונעת את חלחול מי הגשמים ותורמת אף היא להיקוות המים על פניה. כשפוסקים הגשמים והקיץ מגיע, מתייבשות השלוליות בהדרגה, בכפוף בכמות מי הגשמים הניקווים מחד, ובקצב חלחול המים לקרקע והתאדותם, מאידך. באזורים של צפון הארץ ומרכזה, העשירים יחסית במשקעים, הבריכות רבות ומשך קיומן ארוך (עד שמונה חודשים בשנה). ככל שמדרימים מספרן פוחת ומשך קיומן מתקצר.

התנאים בשלולית

השלולית היא בית גידול זמני בעל תנאים מיוחדים:

• שינויים מהירים – השלולית בדרך כלל רדודה ועומקה אף אינו מגיע לחצי מטר. מסיבה זו כמות המים בה קטנה, והיחס בין שטח פני המים לנפחם הוא גדול. משום כך יש בה חוסר יציבות, אשר מתבטא בשינויים מהירים וקיצוניים בטמפרטורה ובהרכב של המים.
• טמפרטורת המים – בלילות חורף קרים במיוחד עלולים מי השלולית לקפוא עד הקרקעית, ואילו בשעות היום החמות המים עשויים להגיע לטמפרטורות גבוהות. טווח הטמפרטורות שלהם – 20 מעלות ויותר ביממה אחת.
• תכולת הגזים – החמצן מגיע אל מי השלולית מן האוויר, וגם נוצר במים על ידי אצות זעירות בתהליך הפוטוסינתזה. ריכוז החמצן במים יכול להשתנות בהשפעת האור והטמפרטורה. הפחמן דו-חמצני נקלט מן האוויר, וגם מתווסף למים בתהליך פירוק החומר האורגני ובנשימת צמחים ובעלי חיים. לכן ריכוזו במים יעלה בשעות הלילה.
• מליחות – מי השלולית דלים במלחים, מכיוון שהיא ניזונה ממי גשמים. אולם שלולית הנמצאת על קרקע מלוחה (למשל בנגב) מכילה מלחים בכמות גבוהה. בשלוליות שבהן מבקרים עדרי צאן ובקר מצטברים מלחי זרחן וחנקן, שמקורם בגללים.
• עכירות המים – בשלולית יש סחף של חלקיקי קרקע, ולכן עכירות המים גבוהה. המים העכורים מפחיתים את חדירת האור למים, וכך משפיעים על קצב ההתפתחות של אצות וצמחי מים אחרים.
• שרשרת המזון – הבסיס של שרשרת המזון בשלולית משתנה בהתאם לסוג הקרקעית. בשלולית המצויה על קרקע פורייה, מהווה החומר האורגני הנרקב את המזון הראשוני העיקרי. מקורו בשרידי צמחים מן העונה החולפת ובצמחים ירוקים הנובטים לאחר הגשמים הראשונים. כאשר הקרקעית סלעית, מהוות האצות, הצמודות לסלעים ולאבנים שבמים, את הבסיס של שרשרת המזון בשלולית.
• ארעיות – ארעיותה של השלולית מהווה יתרון לגבי יצורים מסוימים, מפני שהיא מונעת מטורפים גדולים, כגון דגים, לחיות בתוכה. יצורים אלה היו יכולים לחיות היטב באגם ובנחל, שבהם התנאים טובים מאלה שבשלולית, אך קיומם של הטורפים שם מסכנת אותם והם מוצאים מפלט בשלולית.

התאמות לתנאי השלולית

השלולית היא בית גידול זמני שקיצו ידוע, ולכן מרגע שנוצרה, קצב התפתחות הביומסה בה, מהיר, בעיקר, אצות זעירות ובעלי חיים חסרי חוליות. חלק מהיצורים אנדמיים לבית גידול זה, ואחרים הם יצורים מזדמנים, החיים בדרך כלל במקווי מים קבועים.

השלוליות עשירות ביצורים רבים, שרובם בעלי כושר סבילות גבוה לשינויים בטמפרטורת המים, לכמות החמצן המומס בהם ולחומציותם. כל אלה נתונים לתנודות רבות וקיצוניות במימיה הרדודים של השלולית. בשלוליות מתקיימים סרטנים ירודים, כגון דפניות, סרטני תריס וסרטני בוץ. כמו כן נפוצים במי השלולית זחלי יתושים, שפיריות ובריומאים, וכן זחלים ובוגרים של חיפושיות מים שונות. שלולית היא גם בית גידול לראשנים של דו-חיים כמו הצפרדעים, הקרפדות והטריטונים.

לבעלי החיים המאכלסים את השלולית יש התאמות מיוחדות להישרדות בעונת היובש ולהשלמת מחזור החיים בעונת הלחות הקצרה:

• ביצי קיימא – סרטנים ותולעים, אשר כל שלבי חייהם הפעילים מתנהלים במים, מטילים ביצי קיימא. ביצים אלה מוטלות לקראת סיום העונה הלחה, ושוקעות לקרקעית השלולית. הביצים מצופות מעטה עבה, המגן על העובר מפני חום והתייבשות. הביצים נשמרות למשך שנים אחדות, וכך מבטיחות את המשכיות המין בבית גידול בלתי יציב זה.
• תרדמת קיץ – תרדמת קיץ היא התאמה התנהגותית חשובה, האופיינית, למשל, לדו-חיים, כגון הטריטון. הוא מתחפר לעומק הקרקע, שבה נשמרת לחות ובה הטמפרטורה נמוכה יחסית במשך תקופת היובש. קצב חילוף החומרים בגופו יורד למינימום הנדרש לקיום הגוף ללא פעילות. הטריטון חוזר לחיים פעילים בהתחדש השלולית בעונה הבאה.
• נטישת השלולית – לחלק מבעלי החיים מהווה השלולית בית גידול רק בהיותם בשלבים הראשונים לחייהם, ואילו השלב הבוגר מתקיים מחוץ למים. לקבוצה זו שייכים הדו-חיים ומרבית חרקי המים. חרקי מים, שאצלם גם השלב הבוגר קשור למים, כגון חיפושיות מים, מתעופפים ונוטשים את השלולית עוד בטרם תתייבש לחלוטין, ומוצאים את מקומם במקווי מים אחרים.
• התפתחות מהירה - יכולת להשלים במשך תקופה קצרה את השלב המימי של מחזור חייהם. בהתייבש השלולית הם מסוגלים לעבור את העונה היבשה מבלי שייפגעו באמצעות צורות שונות של תרדמה (כמו ציסטות אצל אמבות או ביצי קיימא בסרטנים ירודים) או על ידי גלגול ועזיבת השלולית (כמו חרקים העוזבים כבוגרים או דו-חיים העוזבים כצעירים וחיים על-פני היבשה).
• יכולת להשיג מזון בשלולית עצמה. רבים מהם ניזונים מחומרים אורגניים שבמים, ואחרים בולעים חיידקים וחד תאיים. החרקים והדו-חיים ניזונים מן הסרטנים הירודים, מהחומר הצמחי ומחומרי הרקב במים.

בישראל

היעלמות השלוליות

בישראל, בית גידול לח מסוג שלולית חורף אפיין את מרזבות מישור החוף וכיום הולך ונעלם מן הנוף עד כדי הכחדה בשל הפיתוח והעיור המואצים. הסיבות העיקריות לפגיעה הן, ניקוז ביצות, בנייה המואצת וזיהום הסביבה, למשל, על ידי ריסוס מקווי מים בחומרי הדברה כפתרון תברואתי לבעיית היתושים.

מספר שלוליות החורף הולך ופוחת עד כדי סכנת הכחדתה של מערכת אקולוגית ייחודית זו, על מאכלסיה הייחודיים, ובהם שבעת מיני הדו-חיים ששרדו בישראל:

• טריטון הפסים
• סלמנדרה מצויה
• צפרדע הנחלים
• אילנית מצויה
• קרפדה ירוקה
• חפרית עין החתול
• עגולשון שחור-גחון

מיני דו-חיים שנכחדו:

• אילנית היינץ-שטייניץ (אנ')

שימור ואמנות בינלאומיות

בשנת 1992, חתמה ישראל על אמנת ריו (אנ') לשימור המגוון הביולוגי ואשררה אותה בשנת 1995.

בשנת 1993 חתמה מדינת ישראל על אמנת רמסר בה התחייבה לשמור על מקווי מים בעלי חשיבות בינלאומית, מתוך הכרה בחשיבותם לשמירה על המגוון הביולוגי בכלל ועל עופות מים בפרט.

בתי הגידול הלחים בישראל הם בעלי חשיבות בינלאומית רבה בשל מיקומה באזור יובשני למחצה, מפגש בין שלוש יבשות, בעל מגוון רחב של תנאים אקלימיים וגיאומורפולוגיים. המגוון הביולוגי הרחב בקנה מידה עולמי שישראל מצטיינת בו ואשר התפתח בתנאים אלה, מיוחד עקב ההתאמות הנדרשות מהפאונה ומהפלורה לתנאי המחיה האופייניים.

החוק הישראלי מגדיר רבים מערכי הטבע בשלוליות החורף כ'ערך טבע מוגן'. רשות הטבע והגנים מופקדת על אכיפת חוק זה.

שלוליות חורף טבעיות ובריכות חורף מעשה ידי אדם

שלוליות החורף הגדולות בישראל הן שריד לביצות הגדולות שהשתרעו באזור החוף. במטרה להתמודד עם הפגיעה בשלוליות החורף הטבעיות נעשו מספר ניסיונות בישראל לחפור בריכות מלאכותיות. למרות הניסיון שנצבר בנושא, מגוון המינים בבריכות אלו דל מאוד. ניסיונות להעביר ביצים ובעלי חיים משלוליות לא צלח ובריכות מלאכותיות אלו לא מצליחות לשמש כבית גידול לבעלי החיים המצויים בשלוליות חורף.^[1]

• בריכת הצ'ק פוסט
• בריכת יער ליד חדרה
• בריכת דורה, נתניה
• ביצות הפאליק, באזור נתניה ונחל פולג
• הבריכה העונתית בקרקעית מחצבת הכורכר בשמורת שער פולג (בסמוך לברכת רמאדן^[2])
• באסה (הרצליה)
• בריכת געש, צפונית לגעש
• בריכת רמת אביב (בריכת נאמן)^[3] בשטח התחום מצפון לסמינר לוינסקי ומגדלי נאמן ומדרום לרחוב יוניצ'מן-מחלף גלילות בתל אביב-יפו. נכללת במאבק להצלת רכס הכורכר הצפון-מערבי של תל אביב-יפו
• עמק הנרקיסים^[4] ממזרח למתקן פי גלילות וצפונית לשכונת רמת אביב ג' בתל אביב-יפו.
• בריכת הלוחמים בצמוד למשרד הרישוי בחולון
• בריכת רחובות ליד מושב ישרש
• בריכת ברקת ליד מושב ברקת
• בריכת רוברטס בין ניצן לתל אשדוד
• בקעת בית נטופה

רוב שלוליות החורף הקטנות הן מלאכותיות ונחפרו בעבר ליד כפרים ערביים^[5] כדי לאגור מים להשקיה או להשקיית הצאן^[6].

• בריכת סאסא
• בריכת פסוטה
• בריכת צרטה
• שמורת טבע אירוס הביצות נוב, רמת הגולן
• בריכת נטור בבג'וריה, רמת הגולן
• בריכת מן בבקעת מן, הר חרמון
• בריכת ממילא בירושלים
• בריכת חזקיהו בירושלים
• שלולית החורף בשפיר

שלולית החורף בצפון פתח תקווה, 2019

שלולית החורף בכניסה לנטור ברמת הגולן בחניון בג'וריה

לקריאה נוספת

• Levin, N., Elron, E., and Gasith, A. (2009). Decline of wetland ecosystems in the coastal plain of Israel during the 20th century: Implications for wetland conservation and management. Landscape and Urban Planning, 92, 220-232

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שלוליות חורף בוויקישיתוף

• בריכות חורף בישראל: חשיבות ואתגר השימור מידע לקובעי מדיניות ולמנהלי שטח, כתיבה ואיסוף חומר אלון רוטשילד ויואב פרלמן
• שילוב בריכת החורף במסגרת פארק הרצליה ("הבאסה") ושימור ערכי הטבע, נייר עמדה של החברה להגנת הטבע, 2008
• "האם ניתן לשמור על בריכות חורף בעיר?", מצגת באתר החברה להגנת הטבע
• הביולוגיה של שלולית החורף, מאמר מאת פרופ' אביטל גזית ודנה מילשטיין באתר קמפוס טבע.
• שילוב בריכת החורף במסגרת פארק הרצליה ("הבאסה") ושימור ערכי הטבע, נייר עמדה של החברה להגנת הטבע, 2008
• אביטל גזית, סקר אקולוגי "שקע הרצליה" (הבאסה), 2006
• אביטל גזית, נוף שכמעט אבד ולפתע שב – מהפכת ברכות החורף בישראל, 2009, עמ' 28–31
• רשימת בריכות חורף בישראל - באתר inature.info
• בריכות חורף בנוף הארצישראלי סרטון של החברה להגנת הטבע ביוטיוב
• בריכות החורף באתר החברה להגנת הטבע
• עובדות על דו-חיים בישראל באתר החברה להגנת הטבע
• גיא נרדי, מי יציל את בריכות החורף? הבנייה הקדחתנית מאיימת לחסל אותן, באתר ynet, 22 בדצמבר 2015
• מדריך לבעלי חיים במקווי מים מתוקים
• משה גלעד, בריכות החורף נעלמות ואיתן גם בעלי החיים הנדירים, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2018
• משה גלעד, חלומות בבריכת החורף הגדולה של פארק השרון, באתר הארץ, 17 בפברואר 2021
• משה גלעד, בריכת החורף לב השרון מוקפת תורמוסים וצבעונים, באתר הארץ, 17 במרץ 2021
• יעל זילברשטיין ברזידה, בריכות חורף היפות באזור המרכז, באתר הארץ, 6 בינואר 2022
• אביטל יוגב, יצורי הפלא המפתיעים בבריכת החורף בפתח תקווה, באתר החברה להגנת הטבע, 22 במאי 2022
• שלוליות חורף | שלוליות, בערוץ החינוכית, 2021 | נצא אל שלולית החורף, באתר מט"ח, 2016 | שומרים על בריכות החורף לאורך כל השנה, באתר רשות הטבע והגנים, 2014 | בריכות חורף, החברה להגנת הטבע, 2011 | חיים בשלולית, משרד החינוך, 2019 | בריכות חורף בישראל - בתי גידול מימיים, בערוץ רשות הטבע והגנים, 2020 |
• איתן לשם, טיול אל בריכות החורף, באתר הארץ, 9 בפברואר 2023
• משה גלעד, שלולית החורף בג'וריה, באתר הארץ, 15 בפברואר 2023
• משה גלעד, בריכת הודיה ובריכת שפיר, שלוליות חורף באביב, באתר הארץ, 27 באפריל 2023

הערות שוליים

1. גזית א., גורן ל. (2009). סקר אקולוגי - בריכות החורף במתחם "הלוחמים" על גבול חולון תל אביב. (ציטוט רלוונטי באתר החברה להגנת הטבע)
2. מפה עם סימון בריכת רמאדן, 1918, הוכנה על ידי צבא בריטניה, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
3. בריכת רמת אביב (בריכת נאמן), מצגת של ד"ר דרור מלמד
4. מפה 13 של הקרן לחקר ארץ ישראל
5. גם כפרים ערביים לשעבר כמו סאסא.
6. ע"פ מאמר מאת ד"ר בני שלמון בספריית מט"ח.