שיירת מסחר הייתה שיטת המסחר העיקרית בין ישויות-מדיניות שונות בעולם העתיק, ובעולם הישן. השיטה הייתה מקובלת עד להצלחתה של המהפכה התחבורתית בשנת 1770, שהייתה נגזרת של המהפכה התעשייתית. משעה שהחל שימוש ברכבות להעברת משא, פחת השימוש בשיירות מסחר באופן בולט, עד שנעלם כליל.
שיירות היו נוהגות לחנות או לפרוק את סחורותיהן במבצרים. בארצות המזרח התיכון, היה זה קורה גם בחאנים.
נתיבי מסחר עיקריים בעולם העתיק
דרך המשי, היו נתיבים עיקריים בהם הועבר משא למרכז ומזרח אסיה. דרך הבשמים שימשה לאפריקה.
צומתי מסחר
ניתן למנות ארצות שונות, כגון ארץ ישראל, ארץ המגף, עיראק, וסין, כצומתי מסחר עיקריים, זאת בשל מיקומן הגאוגרפי, אשר היה נוח למסחר. הנוחות תבטא בראש ובראשונה במאפיינים כגון צורת הארץ, מזג האוויר, איכות השלטון, מגוון המכר, והטכנולוגיה, שהייתה מתקדמת פחות או יותר במקומות השונים.
