שומו-אבו|
לידה |
המאה ה־20 לפנה״ס  |
|---|
|
פטירה |
המאה ה־20 לפנה״ס כנראה |
|---|
|
מדינה |
בבל |
|---|
מלך בבל
1894 לפנה״ס – 1881 לפנה״ס
(כ־13 שנים) | |
| |
  |
סוּמו-אַבּ(ום) (באכדית: su-mu-a-bu-um[1]), ובשמית מערבית שְׁמוּאָב,[2][3] היה מלך אמורי, מייסד השושלת הראשונה ששלטה בבבל (הידועה גם בשם "השושלת האמורית"). הוא שלט ככל הנראה בין השנים 1877-1894 לפנה"ס. הוא שחרר את האזור הקטן של בבל שנשלט עד אז בידי עיר מדינה אמורית יריבה בשם כאזאלו.
מעט מאוד ידוע על תקופת שלטונו, שכן גובה מי התהום באזור פגע בממצאים הארכאולוגיים.[דרוש מקור] העדרן הביא חוקרים למסקנה שבתקופתו בבל הייתה עדיין עיר קטנה וחדשה, וכי השפעתו כשליט, הייתה קטנה.[דרוש מקור]
את מקומו כמלך ירש בנו שוּמוּ-לַ-אִיל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ לפי חותם גליל של da-ga-ni-ia משרתו; ראו Douglas R. Frayne, The Royal Inscriptions Of Mesopotamia Early Periods, Volume 4: Old Babylonian Period (2003-1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 324
- ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 157
- ^ בנימין מייזלר (מזר), ארץ כנען ערב תקופת האבות, ארץ־ישראל ג, 1954, עמ' 18–32
