השמורה הוקמה ב-3 במרץ 1865 עבור "אינדיאנים של הנהר האמור ויובליו".[2] בתחילה היו אלו המוהאבי והצ'מהואווי, וב-1945 הועברו לשמורה בני ההופי והנאוואחו.[2] במלחמת העולם השנייה הוקמו על אדמת השמורה מחנות מעצר לאלפי אמריקנים ממוצא יפני ששהו במקום שלוש שנים. החותם השבטי נוצר על ידי ג'ון סקוט (John Scott) ב-1966, וארבע הנוצות מייצגות את ארבע הקבוצות האתניות. הדגל השבטי עוצב על ידי מרג'י מקייב (Margie McCabe), ואומץ רשמית ב-1979.[1]
בני השבט חיים בעיקר בקהילות בתוך וסביב העיירה פארקר, הקהילה הגדולה ביותר ופוסטון (Poston).[1]מפקד האוכלוסין של ארצות הברית משנת 2000 דיווח כי בתחומי השמורה חיו 9,201 נפשות.[3]
ממשל
השבט והשמורה נשלטים על ידי מועצה נבחרת שבה תשעה חברים, והמנוהלים על ידי יושב ראש שבטי, מזכיר וגזבר. פקידים אלו נבחרים מבין חברי המועצה. כל אחת מארבע הקבוצות האתניות השוכנות בשמורה ממשיכות לשמור וליישם את דרכן המסורתית וזהותן הדתית והתרבותית הייחודית.
התפתחות הכלכלית
כלכלת השבט מבוססת על תעשייה קלה, ממשל, נופש וחקלאות, ספציפית גידול יבולים של אלפלפה, כותנה, חסה וסורגום.[2] לשבטי האינדיאנים של נהר קולורדו יש זכויות מים עדיפויות ל-884 מיליון מטרים מעוקבים ממי נהר הקולורדו, כמות המייצגת כמעט שליש מההקצבה של מדינת אריזונה כולה למי הקולורדו.
השבט הקים את אתר הנופש והקזינו בלווטר (BlueWater Resort and Casino), השוכן כ-3 קילומטרים ממרכז העיירה פארקר כייעד תיירותי על נהר הקולורדו.[1] המקום נפתח ב-1999. שטח הקזינו 2,800 מטרים רבועים ויש בו יותר מ-500 מכונות מזל. באתר הנופש יש בית מלון ובו 200 חדרים, אולם בינגו בשטח של קרוב ל-1,000 מטרים רבועים, פארק מים מקורה, אולם קולנוע, חדר משחקי וידאו, מרינה ואולם הופעות.[4]
מוזיאון שבטי האינדיאנים של נהר קולורדו וחנות מתנות שוכנים בעיירה פארקר,[5] ומוצגים בהם עבודות אמנות היסטוריות ובנות זמננו, במיוחד קרמיקה, מתוצרת בני השבט.