היריד הראשון היה בחודש מאי בשנת 2014 והתקיים במסגרת המחלקה לאמנויות של עיריית תל אביב יפו וביוזמתו של המעצב והעיתונאי יובל סער.
התערוכות שהתקיימו במהלכו עסקו בנושא הנגשת תחום האיור הישראלי לקהל הרחב דרך תערוכות, סדנאות ברחבי העיר תל אביב יפו בהשתתפות גלריות, מוזיאונים, אקדמיות לעיצוב ועוד.
מאז היריד הראשון בשנת 2014, החלה להתקיים מסורת, והיריד זכה לשם שבוע האיור. שבוע האיור מתקיים בכל שנה בחודשים משתנים והוא פתוח לקהל ללא תמורה.
האירועים המתקיימים בשבוע האיור קיבלו את הכותרת ״אוהבים אמנות. עושים אמנות״ ויריד המאיירים הפך למסורת המתרחבת משנה לשנה בעיר תל אביב ואפילו מחוצה לה. שבוע האיור הרביעי, שהתקיים בשנת 2017, כלל מספר אירועים גם בעיר ירושלים.
רקע
החל מיוזמה של המעצב והעיתונאי יובל סער בנובמבר 2012, כאשר החל לעבוד על תערוכת איור בשם "אומת האיור" והייתה עתידה להיות מוצגת בבית האמנים בתל אביב בחודש מאי 2014.
התערוכה הייתה אמורה לעסוק בפריחה של האיור הישראלי בעולם להציג ולהכיר לקהל המקומי את תחום האיור והמאיירים הישראליים.
סער פעל מתוך אמונה כי ישראל מהווה מעצמת איור המושפעת באופן ישיר מהאקדמיות המקומיות לעיצוב אשר בשילוב עם העידן הדיגיטלי שמקצר את המרחקים ופותח דלתות חדשות.[1]
למרות השגשוג הגדול של האיור הישראלי שהיה קיים בעולם, במרחב הציבורי בארץ לא היה כלל ביטוי לעניין. במטרה לעורר ולחשוף את ציבורי הקוראים שלו, החל סער בפרסום שבועי של ראיונות עם מאיירים ישראלים במגזין פורטפוליו. העניין צלח ולאחר שעורר מספיק עניין וסקרנות בקרב הקהל פורסם קול קורא לאיסוף עבודות לתערוכה.
כשנה לאחר מכן באוקטובר 2013, כבר הייתה בעיה להכיל את כמות העבודות בחלל התצוגה של בית האמנים, ופורסמה הודעה נוספת במגזין פורטפוליו. הפעם במטרה לפתור את בעיית המקום הפיזי להצגת עבודות בנוסף להצעה ראשונית של קיום יריד שיכלול מספר אירועים בתחום. לאחר ההצעה מספר גורמים, בראשם מסלולי האיור באקדמיות לאמנות ועיצוב, הביעו את נכונותם בעניין. עקב כך, נקבעה פגישה עם ראש אגף תרבות בעיריית תל אביב, איריס מור, בה הוצע לקיים את שבוע האיור בתל אביב. ההצעה זכתה לתמיכה והחלה לעבור גיבוש ויישום עם צלילית בן נבט, מנהלת המחלקה לאמנויות של העירייה.
ההצלחה של הרעיון
שבוע האיור, שהפך למסורת ויצר פלטפורמה לתצוגת איור שלא הייתה קיימת בעבר[2], חושף את הקהל הציבורי ליוצרים הישראלים ומציג את המרחב שבו נעים המאיירים - בין התפקיד המסורתי של האיור כמתן פרשנות לטקסט, לבין איורים שזכות קיומם טמונה בכוונה האמנותית של היוצרים שלהם.[3]
הצלחתו והשפעתו של שבוע האיור ניכרת עד מאוד וניתן לזהות זאת דרך כמות היוצרים והיצירות הגדלה לאורך השנים, דרך הפרסים הבין- לאומיים שמאיירים זוכים על עבודות שהוצגו בשבוע האיור ודרך שיתופי הפעולה והצעות העבודה הרבות שהיוצרים מקבלים במסגרת השבוע.
ההתפתחות של שבוע האיור
לאחר ההצלחה של שבוע האיור הראשון הוקם אתר לשבוע האיור והתחיל לצאת קול קורא לקראת אלו הבאים אחריו. הקול קורא פנה אל מאיירים בבקשה לעבודות אשר יוצגו כאשר יש שני סעיפי חובה הראשון הוא בקשה לעבודות חדשות שהוכנו במיוחד לשבוע האיור והשני הוא בקשה לעבודות טובות.
לאורך השנים
שבוע האיור
מועד האירועים
היקף התערוכות
הראשון
22-31.5.2014
כלל 20 תערוכות
השני
15-24.9.2015
כלל 40 תערוכות
השלישי
15-24.9.2016
כלל 50 תערוכות
הרביעי
16-25.11.2017
כלל 60 תערוכות
החמישי
15-24.11.2018
טרם התקיים
לקראת שבוע האיור השני יצאו קולות קוראים נוספים אשר ביקשו הצטרפות של גלריות אמנות עצמאיות ובנוסף קמו יוזמות והתארגנויות ספונטניות של מאיירים צעירים.
לקראת שבוע האיור השלישי התווסף במסגרת האירועים קבלת פרס חביב הקהל של ערוץ העיצוב של Xnet ובנוסף הגיעה והשתתפה אורחת הכבוד אנל מילר, יו״ר אגודת המאיירים האמריקאית.
לקראת שבוע האיור הרביעי הוקם מרכז מבקרים באברהם הוסטל שכלל את אפטרסקול, בית ספר פופ־אפ למאיירים שקיים סדנאות וכיתות אמן על ידי מיטב המרצים ומאיירים בארץ במהלך אירועי השבוע.
חלוקת התפקידים
יובל סער מכהן בתור היזם הראשי והמנהל האמנותי של שבוע האיור.
עידית שילוח אחראית על הניהול והאסטרטגיה.
צלילית בן נבט, משמשת הגשר מול עיריית תל אביב יפו במסגרת תפקידה כמנהלת המחלקה לאמנויות.
רוב המשתתפים במסגרת שבוע האיור הם מאיירים ישראליים צעירים, כאשר לאורך השנים מצטרפים אמנים, מעצבים ויוצרים מתחומים נוספים.
שבוע האיור מתקיים בחללים רבים במרחב העיר כמו אקדמיות, מוזיאונים, גלריות עצמאיות, חללי תצוגה אלטרנטיביים, ברים ובתי קפה, בתי מלון, מרכזים קהילתיים ועוד.
