ארבעת האבוריג'ינים הטסמנים האחרונים ששרדו את רצח העם
הכחדת העם הטסמני (מכונה באנגלית Black War, "המלחמה השחורה") הוא שמה של סדרת עימותים שנערכו בין השנים 1803–1876 באוסטרליה בין חיילים ומתיישבים מהאימפריה הבריטית לבין בני העם הטסמני-אבוריג'יני, שהוכחד.
האבוריג'ינים הם התושבים המקוריים של אוסטרליה. האבוריג'ינים חצו את הים מאסיה לאוסטרליה לפני כ־40,000 - 60,000 שנה.
מאוכלוסיית האבוריג'ינים האוסטרלים עברה לפני כ-24,000 שנה לפחות קבוצה אחת שהגיעה דרך מדף יבשה שהתייבש בתקופת הקרח לאיטסמניה. עד לגילויה חיו בטסמניה בני העם האבוריג'ינים, שהיו שונים בתרבותם מהאבוריג'ינים בני אוסטרליה, בשל ההפרדה שחלה עקב עליית פני הים, לפני כ-10,000 שנה. אורח חייהם של הילידים היה של ציידים-לקטים אשר השתמשו בטכנולוגיה פשוטה משל כל עם אחר בעת החדשה - בעיקר כלים פשוטים עשויים עץ ואבן[1].
התיישבות הבריטים באי טסמניה
ב-24 בנובמבר1642 זיהה אבל ינזון טסמן את החוף המערבי של טסמניה ליד נמל מקוארי (Macquarie), ולמעשה גילה את טסמניה.
רק בשנת 1798 זוהתה טסמניה כאי, עד אז היא נחשבה חלק מקו החוף של אוסטרליה. בשנת 1803 הוקמה באזור מפרץ ריסדון (Risdon) המושבה הבריטית השנייה כמושבת גלות של האימפריה הבריטית, אליה נשלחו עבריינים מורשעים בפשעים חמורים. מלבדם הגיעו לאי גם מתיישבים במטרה לצוד כלבי ים[1]. בעת הקמת המושבה הבריטית השנייה בטסמניה חיו בה בין 5,000 ל-10,000 ילידים טסמנים-אבוריג'ינים.
עם הגעת המתיישבים והשתלטותם על האדמות, ואזורי הציד המסורתיים של הילידים, החלו עימותים אלימים בין הצדדים, שהביאו לדחיקת הילידים, וירידה דרסטית במספרם, שקרתה בנוסף עקב רגישותם לנגיפים ומחלות שהביאו האירופים לאי. המתיישבים הבריטים התייחסו לילידים כתת-אדם, וככאלו הותר דמם, ומעשי רצח נערכו באופן תדיר. ילדיהם נחטפו לעבדות, ונשים טסמניות נחטפו כשפחות[1].
לאור הניסיונות של הילידים להאבק, פרסם המושל הבריטי באי, בשנת 1828, הוראת גירוש לאבורג'ינים מחלקי האי שיושבו על ידי אירופאים. לצורך ביצוע ההוראה הוקמו יחידות שהורכבו מאסירים, שעליהם פיקדו שוטרים - שמטרתן הייתה רדיפה והרג של טסמנים. הצבא הוסמך להרוג באופן מיידי טסמנים שימצאו באזור המושבות. בשלב הבא הוכרז על פרס לתושבים שיתפסו ילידים - 5 לירות עבור מבוגר, ו-2 לירות עבור ילד שייתפס חי כעבד. הדבר הפך את "צייד האבוריג'ינים" לעסק כלכלי משתלם, והוקמו יחידות פרטיות ל"צייד שחורים". וועדה שהתכנסה באותה התקופה לדיון בפתרון כללי לבעיה האבוריג'ינית הציעה אפשרויות שונות ביניהן: ציד באמצעות כלבים, הרעלה ושימוש במלכודות. לבסוף הוחלט להמשיך במדיניות הפרסים, ולהקים יחידת שוטרים רכובה על סוסים לצייד ילידים[1].
בשנת 1830, קיבל על עצמו הכומר המיסיונר ג'ורג' אוגוסטוס רובינסון (Robinson), לאסוף את שארית הפליטה של הילידים הטסמניים לשמורה באי פלינדרז (Flinders), הממוקם כ-50 ק"מ מטסמניה. הוא נעזר לשם כך באיומים בנשק, ובסיוע של ילידה בשם טרוג'ניני. גם במסע אל האי מתו רבים מהילידים, ולבסוף הגיעו אליו כ-200 ניצולים מתוך קהילה שמנתה מעל 5,000 נפשות לפני הרציחות[1].
באי הפעיל הכומר, שסבור היה שהוא פועל לטובת הילידים, מחנה "חינוך מחדש" שפעל בתנאי בית סוהר. הילדים הופרדו מהוריהם על מנת להקל על "תירבותם". המושל חסך בהוצאות על המחנה, מתוך תקווה להרעיב את הילידים, והתפריט הדל גרם לתת תזונה ולמחלות. משנותרו רק 47 ילידים הם הועברו לאויסטר קוב (Oyster Cove) שבדרום טסמניה. עד 1869 נותרו בחיים רק שתי נשים וגבר אחד מהקהילה הילידית.
בשנת 1876 נפטרה הטסמנית-האבוריג'ינית המקורית האחרונה מטסמניה טרוג'ניני, ובני האבוריג'ינים הטסמנים הוכחדו סופית.
החוליה החסרה
שלושת הטסמנים האחרונים שנותרו בחיים, עוררו את סקרנותה של הקהילה המדעית האירופאית, שראתה בהם את החוליה החסרה בין האדם לקוף. גופתו של הגבר האחרון שנפטר מבין הילידים הייתה מוקד למאבק בין קבוצות הרופאים השונות, אשר קצרו ממנה איברים שונים, ואף הוציאו אותה מספר פעמים מקברה לצורך ניתוחים נוספים. טרוג'ניני האבוריג'ינית האחרונה חששה שלגופתה יעלה גורל דומה ובקשה בצוואתה להקבר בים. חששותיה נתאמתו ושלדה הפך למוצג מוזיאוני בבריטניה למשך כשבעים שנה עד שנת 1947, אז נכנע המוזיאון ללחץ הציבורי והעביר את השלד לחדר סגור אליו הורשו להיכנס רק מדענים. בשנת 1976 הוחזר השלד לטסמניה. ביובל המאה למותה, ולאחר לחץ ציבורי כבד, נשרף השלד שלה ופוזר בים כבצוואתה.
טסמניה כיום
כיום, דעות האוסטרלים הלבנים על רצח העם הטסמני חלוקות. הממשלה והציבור נוטים להזדהות ולאהוד את הנרצחים, אולם ישנם חלקים באוכלוסייה הלבנה המתכחשים לאחריות המתיישבים הראשונים לרצח. בשנת 1982 אף פרסם עיתון מרכזי באוסטרליה, מכתב של אישה לבנה, אשר טענה כי המתיישבים הראשונים היו שוחרי שלום שהגנו על עצמם מפני הילידים הרצחניים[1].
הקהילה האבוריג'ינית החדשה בטסמניה
משנת 1847 החלה להתפתח קהילה אירופאית-אבוריג'ינית (מאוסטרליה), עם סגנון חיים מעורב.
כיום חיים אלפים מהצאצאים שלהם באיים פלינדרז, איי קבוצת פורנו (Furneaux) ובשאר חלקי טסמניה. כיום חיים כ-16,900 אבוריג'ינים בטסמניה.
