בקריפטוגרפיה, רעש פסאודו-אקראי או PRN (ראשי תיבות של Pseudo Random Noise; לפעמים נקרא רק PN, ראשי תיבות של Pseudo Noise) הוא אות הדומה לרעש, העונה לאחד או יותר מהסטנדרטים של בדיקות סטטיסטיות לאקראיות.
הגם שאין לכאורה תבנית מגדירה, רעש פסאודו-אקראי מכיל רצף דטרמיניסטי של פולסים שיחזרו על עצמם אחרי זמן המחזור.
רעש כזה נקבע על ידי מפתח וזמן המחזור, שיכול להיות ארוך מאוד, אפילו מיליוני ספרות.
הוא משמש בכמה מכשירי מוזיקה אלקטרונית, וכן במכשירים המייצרים רעש לבן.
לווייני GPS משדרים בקצב של 50 ביטים לשנייה, כל לוויין ממדל את המידע הנשלח עם זרם יחיד PN ב-1.023 מיליון צ'יפים לשנייה ואחד נוסף עם זרם PN ב-10.23 מיליון צ'יפים לשנייה. מקלטי GPS מחשבים את ה-PN מול נקודות ייחוס מקומיות כדי לחשב את הטווח. מקלט GPS משתמש במדידות יחסיות לזמן של כמה משדרי לוויין ומתחשב במיקומים הידועים שלהם לפי אפמריס, כדי לקבוע את מיקום המקלט.
חלק מאותות ה-PRN פורסמו באופן רשמי וחלק נוסף פוענח עצמאית על ידי מעבדות וגופי מחקר ברחבי העולם. מרבית האותות מיוצרים על ידי גנרטור LFSR.
קוד PN
קוד PN, הוא בעל צורה של קוד אקראי אך הוא למעשה ניתן לייצור באופן דטרמיניסטי. הרצפים הנמצאים בשימוש נפוץ הם רצפים באורך מקסימלי(אנ') , Gold codes (אנ'), Kasami codes (אנ'), ו Barker codes (אנ').
