רסיסים (באנגלית: Fugitive Pieces) הוא רומן מאת הסופרת והמשוררת הקנדית אן מייקלס. הוא פורסם לראשונה ב-1996[1] וזכה בפרס הרומן הראשון של ספרים בקנדה, פרס Trillium, פרס בייליז לסיפורת מאת נשים (פרס אורנג'), פרס הספרות של הגרדיאן, ופרס וינגייט של ג'ואיש קווטרלי.
הספר כתוב בשני חלקים. הראשון עוקב אחר סיפורו של יעקב ביר, אשר כילד יהודי בפולין נמלט בקושי מהנאצים. הוא ניצל על ידי גאולוג יווני, אתוס רוסוס, שמאמץ אותו ולוקח אותו לחיות באי זקינתוס ביוון. לאחר המלחמה השניים מהגרים לטורונטו. הרומן עוקב אחר המשך חייו של יעקב. הספר השני נכתב מנקודת מבטו של מעריץ של שירתו של יעקב, בן.
הספר כתוב בשפה פיוטית עם שכבות של מטפורות, והוא חוקר תמות של טראומה, צער, אובדן, זיכרון, וכן תגליות - הן האישית והן המדעיות.
הספר עובד לסרט שהוקרן לראשונה בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טורונטו ב-2007, בבימויו של ג'רמי פודסווה. התסריט נכתב על ידי מייקלס עצמה. בסרט כיכבו סטיבן דיליין וראדה סרבדז'יה.
תקציר העלילה
בחלק הראשון של הספר, יעקב ביר הוא ילד יהודי בן 7 החי עם משפחתו בפולין. כשהנאצים מסתערים על בית המשפחה, הוא נמלט מגורלם של הוריו ואחותו, בלה, שנרצחים, כשהוא מתחבא מאחורי הטפט בארון. משם הוא בורח ליער. לאחר זמן מה, הוא נתקל בארכאולוג, אתוס רוסוס, שחופר באתר בביסקופין. אתוס מבריח את יעקב לאי זקינתוס ביוון. אתוס הוא גם גאולוג, והוא מוקסם מעץ ואבנים עתיקים. יעקב לומד יוונית ואנגלית, אך מגלה שככל שהוא לומד שפות חדשות, הן מוחקות מזכרונו את העבר.
אחרי המלחמה, אתוס ויעקב מהגרים לטורונטו, שם לאחר כמה שנים יעקב פוגש את אלכסנדרה בספריית המוזיקה. אלכס היא אישה אינטנסיבית, פילוסופית ואשפית של משחקי מילים. יעקב ואלכס מתחתנים, אבל הקשר נכשל כי אלכס מצפה שיעקב ישתנה בקצב מהיר, ושינטוש את העבר שלו. יעקב חושב ללא הרף על זכרונותיו מאחותו, בלה, במיוחד אלה בהם היא מנגנת בפסנתר. בסופו של דבר הם מתגרשים. יעקב פוגש ומתחתן עם מיכאלה, ובעזרתה הוא מסוגל להרפות מבלה. יחד הם עוברים ליוון להתגורר בבית שעבר מדור לדור במשפחת רוסוס.
החלק השני של הספר מסופר מנקודת מבטו של בן, פרופסור קנדי ממוצא יהודי, אשר נולד בקנדה להורים ניצולי שואה. בשנת 1954 בית המשפחה באונטריו נהרס על ידי הוריקן הייזל. בן הופך למומחה להיסטוריה של מזג האוויר, ומתחתן עם בחורה בשם נעמי. הוא מעריץ גדול של שירתו של יעקב, ובמיוחד האופן שבו הוא מתמודד עם נושא השואה, כאשר בן עצמו מתקשה להתמודד עם הזוועות שההורים שלו וודאי סבלו. בסופו של הסיפור, בן נשלח כדי להחזיר מביתו ביוון את כתביו של יעקב, שם בן מבלה שעות בנבירה בעברו של יעקב.
הוצאה בעברית
פרסים
- פרס הגרדיאן לספרות (1997)
- פרס אורנג' (פרס בייליז לסיפורת מאת נשים) (1997)
- פרס רומן הביכורים של קנדה (1996)
- פרס פרמיו לטרריו ג'יספה אסרבי (2001)
- פרס טריליום (1997)
- פרס ג'ואיש קווטרלי-וינגייט (Jewish Quarterly-Wingate) לסיפורת (1998)
- מועמדות לפרס גילר (1996)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
