לול פיתח שיטת חשיבה מכנית, באמצעות עזרים. לשיטת החשיבה המכנית הזו מקום חשוב בתולדות המחשב. שיטתו הובאה בספרו Ars Magna משנת 1305, ומרבים ספריו עוסקים ביישום שיטה זו ועידונה.
חייו
ליול נולד בעיר מיורקה (כיום פלמה), כנראה במשפחת אצולה. הוא התחנך בחצר המלך. בצעירותו היה רחוק מענייני רוח. ידוע כי נישא, נולדו לו שני ילדים והוא ניהל חיים אמידים כשר המשק ("senescal") בחצרו של מלך מיורקה.
חייו השתנו בגיל 31 בעקבות חוויה רוחנית. על פי התיאור ב"חיים בזמן הזה", עד אז הוא עסק בכתיבת שירי חולין ואהבה גסים וירודים ואז חווה התגלות של ישו על הצלב (קרוסיפיקס), שחזרה על עצמה חמש פעמים. בעקבות ההתגלות הוא החליט לעזוב את משפחתו, להתקרב לדת הנוצרית ולהקדיש את חייו למען ניצור העולם - ובעיקר הסרצנים.
ליול נדד ברחבי אירופה, צפון אפריקה והמזרח הקרוב במטרה לקרב בין אנשי הדתות השונות על ידי שכנוע באמת שבנצרות. הוא ידע לטינית, קטלנית וערבית וביקש לכתוב ספר שיגרום גם לערבים וגם ליהודים להבין את ההיגיון שבדוקטרינה הנוצרית. הוא גם ניסה לפעול למען הקמת מוסדות חינוך חדשים בהם יוכל להתקיים דיאלוג בין שלוש התרבויות. באופן כללי, ניתן לאפיין אותו כבעל שילובים, ולא רק חברתיים כמו אלו אלא גם רעיוניים: המדע החדש של ליול התבסס על שילוב של מודלים לטינים וערביים.[1]
ליול כתב עשרות חיבורים ואף הפליג לתוניס להטיף למוסלמים נגד האסלאם ובעד הנצרות. נפוצה הטענה כי באחד מביקוריו בתוניס נסקל על ידי המון מוסלמי ושם מצא את מותו, אך כנראה שמת מאוחר יותר במיורקה.
ליול פיתח שיטה פילוסופית משלו, "לוליזם", שבעזרתה שאף להוכיח את עקרונות הנצרות בעזרת ההיגיון.