ריקוד זלונגו

נשות הנשמה המתאר את ריקוד זלונגו מאת הצייר ההולנדי-צרפתי ארי שפר, 1827.

ריקוד זלונגו (ביוונית: Χορός του Ζαλόγγου) הוא השם שניתן למקרה התאבדות המוני של נשות סולי (אנ') אשר נמלטו מהכוחות העות'מאניים שפלשו לכפרי סולי (אנ') ביוון העות'מאנית בשנת 1803. ברבות השנים, בתקופת מלחמת העצמאות היוונית, התפתח אתוס הריקוד, לפיו הנשים רקדו ריקוד טקסי תוך כדי שזרקו את ילדיהן מצוק הר זלונגו וקפצו אל מותן.

הבריחה וההתאבדות

לאחר סדרה של סכסוכים של תושבי כפרי סולי (אנ') שביוון העות'מאנית עם הסולטן הטורקי. שלח הסולטן בדצמבר 1803 את הפאשא העות'מאני-אלבני עלי פאשא להכניעם. עלי פאשא הטיל מצור על כפרי סולי. במהלך המצור הבינו אנשי סולי (אנ') כי תבוסתם קרבה, ועל כן החליטו למלט את הנשים והילדים מן הכפרים^[1]. הם חילקו את הנשים והילדים לשלוש קבוצות, אשר יצאו מהכפרים בחשאי. שתיים מהן הצליחו להגיע למקום מבטחים, אך הקבוצה שיצאה לעבר הר זלונגו, שמנתה כשישים נשים, התגלתה על ידי כוחות עות'מאנים^[2]. באותו הזמן, הגברים שנותרו בכפרים הוכרעו על ידי כוחותיו של עלי פאשא ורובם נהרגו^[3][4].

בשישה עשר בדצמבר, כשהבינו הנשים כי הן התגלו וכי הן עומדות להיות מובלות לשבי ולמעשי אונס, בזו אחר זו הן השליכו את ילדיהן מצוק הר זלונגו ולאחר מכן קפצו אף הן אל מותן^[3][5][4][6]

עדויות ומיתוס הריקוד

ריקוד זלונגו מאת קלוד פינט, סביבות 1820

הדיפלומט והמטייל הפרוסי יעקב ברדולדי היה הראשון שתיעד את האירוע בין שנת 1803 ל-1804. הסופר והקצין היווני כריסטופורוס פראיבוס (אנ'), הזכיר את המעשה במהדורה השנייה של ספרו "היסטוריית סולי ופרגה" שיצא בשנת 1815. כמו כן, קצינו של עלי פארשא, סולימאן אגא, אשר היה עד לתקרית, סיפר על כך לשכיר החרב המוסלמי, איברהים מנצור אפנדי אשר העלה את הסיפור על הכתב בספרו שפורסם בפריז ב-1828^[2].

מעשה ההתאבדות קיבל את השם "ריקוד זלנגו" משום שבעדויות נטען כי הנשים, בקור רוח ומתוך התעלות הנפש, רקדו ריקוד טקסי לפני שקפצו אל מותן, ואת הילדים הן השליכו תוך כדי ריקוד^[3][7].

איור של ריקוד זלונגו מאת אנדראס ורנאס

ריקוד זלונגו שימש כאתוס לאומי במהלך מלחמת העצמאות היוונית^[8].

בשנת 1888, המלומד וההיסטוריון פריקלס זרלנטיס הביע ספקות לגבי ריקוד זלונגוס, בעקבות מחקר ארכאולוגי שערך במקום. כיום, למרות הקונזסוז לגבי ההתאבדות ההמונית, רבים מההיסטוריונים מפקפקים באתוס הריקוד והשירה של נשות סולי^[2].

ריקוד זלונגו באמנות

אנדרטה מונומנטלית בדמות שישה נשים המחזיקות ידיים, מוצבת מאז 1961 על גבי הר זלנגו לזכר אירוע ההתאבדות.

בשנים שלאחר המעשה התפרסם הסיפור ברחבי אירופה, והתגובות הולידו כמה יצירות אמנות שעסקו בטרגדיה. בסלון פריז של 1827, הציג הצייר ההולנדי-צרפתי ארי שפר שני ציורים רומנטיים כשאחד מהם הוא "Les Femmes souliotes" (בתרגום מיוונית: "נשות הנשמה") בו תיאר את מעשה ההתאבדות^[9]. הציור הוצג בסלון עד אפריל 1828 וכיום הוא מוצג במוזיאון הלובר^[א][10][3].

כמו כן, קלוד פינט, צייר בסביבות שנת 1820 ציור שמן בשם "ריקוד זלונגו" ומוצג במוזיאון בנקי שביוון^[11].

בשנת 1961 הושלמה^[ב] בנייתה של אנדרטה בגובה 13 מטר^[4] על גבי הר זלונגו לזכר מעשה הגבורה של נשות סולי. באנדרטה שעוצבה על ידי האמן George Zongolopoulos נראים שישה פסלים מונומנטלים מופשטים של נשים האוחזות אחת בשנייה ומייצגות את הנשים הרוקדות. גובהם של הפסלים הולך וקטן עם התקרבותם לסף הצוק^[ג][12][13].

ריקוד זלונגו בשירה

להתראות, הו סולי השוממת, כי דרכינו נפרדות לחיים. להתראות, הו סולי השוממת, כי אנחנו נפרדים לנצח. אבל אנחנו נמות למען החופש, כי אנחנו לא רוצים עבדות. להתראות, הו הרים ועמקים, זה נעשה על ידי פליוס גוסיס, הנבל המרושע, לא היה לו בושה, לא היה לו אלוהים. להתראות, הו עמקים והרים, אנו מתים ללא פחד כלל. זה בגלל שאנחנו אלבנים, אנחנו מתים בריקודים. להתראות, הו סולי השוממת, להתראות לנצח נצחים.

המקור באלבנית Lamtumirë, o Sul, i shkretë, se po ndahemi per jetë. Lamtumirë, o Sul i shkretë, se na do t’ikim për jetë. Ne po vdesim për liri, se nuk duam skllavëri. Lamtumirë, ju male e fusha, na e punoi Pilo Gusha, I pabesi faqezi, s’pati turp, as perëndi. Lamtumirë, o fusha e male, ne vdesim pa frikë fare. Jemi bila shqipëtare, vdesim duke hedhur valle. Lamtumirë, o Sul i shkretë, lamtumir’ për gjithë jetë.

בשנת 1903, פרסם האמן היווני Sp. Peresiades, מחזה מסוג דרמה (ביוונית: δράμα) אשר נכתב בהשראת אתוס מעשה נשות זלנגו. המחזה הועלה לראשונה ב-1904 והשיר "ריקוד זלונגו" אשר היה חלק מהמחזה הפך במהרה לשיר עממי המזוהה עם העם היווני^[14]:

להתראות עולם עלוב,
להתראות חיים מתוקים,
ואת, ארצי האומללה,
להתראות לנצח.

להתראות מעיינות,
עמקים, הרים וגבעות,
להתראות מעיינות,
ואתן, נשות סולי

הדגים לא יכולים לחיות על האדמה,
ולא הפרח על החול
והנשים של סולי
לא יכולות לחיות ללא חופש

להתראות מעיינות,
...

הנשים של סולי
לא רק ידעו איך לשרוד
הן גם למדו איך למות
לא לסבול עבדות

להתראות מעיינות,
...

המקור ביוונית

Έχε γεια καημένε κόσμε,

έχε γεια γλυκιά ζωή Και κόσμε ,
έχε γεια γλυκιά ζωή Και
συ δπχηαέναν

Έχετε γεια
βρυσούλες λόγγοι, βουνά, ραχούλες Έχετε
γεια βρυσούλες
και σεις Σουλιωτοπούλες

Στη στεριά δε ζει το ψάρι
ούτ' ανθός στην αμμουδιά
Κι οι Σουλιώτισσες δεν ζούνε
δίχως την ελευθεριά.

Έχετε γεια βρυσούλες
...

οι σουλιώτισσες Δε μάθαν
για να ζούνε μοναχά ξ α κ α α α α α α α α α α α α α α α α α α α α α α
α α α α α α α α α α α α α α α α α α α α α i

Έχετε γεια βρυσούλες

...

שיר הריקוד האלבני "Vallja e Zallongut" (ריקוד זלונגו) משנת 1961 אשר נכתב על ידי Sako Zihnni, הושפע אף הוא מההתאבדות בזלונגו^[ד].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריקוד זלונגו בוויקישיתוף

ביאורים

1. חדר 700
2. בניית האנדרטה החלה בשנת 1954 וארכה כשש שנים
3. אל האנדרטה שבפסגה מובילות 410 מדרגות
4. מילות השיר מוצגות בחלונית המוצבת בצד שמאל של הערך

הערות שוליים

1. Μιχαήλ Β Σακελλαρίου, Epirus, 4000 Years of Greek History and Civilization, Ekdotike Athenon, 1997, עמ' 250-251, ISBN 978-960-213-371-2. (באנגלית)
2. The Dance of Zalongo and the Self-Sacrifice of Greek Women, GreekReporter.com, ‏3 במרץ 2022
3. סיפורים היסטוריים מכוננים מההיסטוריה המודרנית של יוון - שמתי לב, באתר שמתי לב, ‏6 בפברואר 2016
4. The Dance of Zalongo - flight over the rocks, Nikana.gr (באנגלית)
5. International Folk Music Council, Journal of the International Folk Music Council, 1954. (באנגלית)
6. The Dance of Zalongo, www.helleniccomserve.com
7. International Folk Music Council, Journal of the International Folk Music Council, 1954, עמ' 6-10. (באנגלית)
8. יומן יוון #16 - ריקוד הזלונגו (סיפור המצדה של יוון), סרטון בערוץ "גל בובר", באתר יוטיוב (אורך: 00:57)
9. Nina Athanassoglou-Kallmyer, Nina M. Athanassoglou-Kallmyer, French Images from the Greek War of Independence (1821-1830): Art and Politics Under the Restoration, Yale University Press, 1989-01-01, ISBN 978-0-300-04532-1. (באנגלית)
10. The Dance of Zalongo, www.amusingplanet.com (באנגלית)
11. #The Dance of Zalongo | Explore Tumblr Posts and Blogs | Tumpik, www.tumpik.com (באנגלית)
12. Monument Of Zalongo Finally Listed As Cultural Heritage Site, Greek City Times, ‏2 במאי 2021
13. W. Kendrick Pritchett, The Greek State at War: Part V, University of California Press, 1974, ISBN 978-0-520-07374-6. (באנגלית)
14. איירין לוצקי, The Dance of Zalongos: an invented tradition on canvas?, האוניברסיטה הלאומית והקפודיסטרית של אתונה, ינואר 2011