ריפמפיצין (Rifampicin) היא תרופה אנטיביוטית המשמשת בעיקר לטיפול בחיידק השחפת Mycobacterium tuberculosis ויעילה גם בטיפול נגד סוגים אחרים של מיקובטריום, ונגד החיידק Haemophilus influenzae.
מנגנון פעולה
ריפמפיצין נקשרת לתת יחידה בטא של האנזים RNA פולימראז של חיידקים ופוגעת בתהליך השעתוק מ-DNA ל-RNA.
עקב הברירה הטבעית, חיידקים בעלי מוטציות אקראיות שהקנו להם הגנה מפני התרופה שגשגו, וכך במהלך השנים עלו מספר החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה.
במקרה זה יש מנגנונים שונים של עמידות, לדוגמה:
שינוי אתר המטרה של התרופה, במקרה זה שינוי במבנה האנזים RNA פולימראז של החיידק שאינו מאפשר עוד קישור לתרופה.
ירידה בריכוז התרופה בחיידק.
פרמקוקינטיקה
התרופה ניתנת בטבליות, ונספגת היטב במערכת העיכול, משם מתפזרת לדם וגם חוצה ה-BBB.
התרופה עוברת מטבוליזם בכבד ומופרשת דרך השתן או המרה.
התרופה יוצרת מטבוליט שעלול לשנות את צבע השתן לכתום-חום.
התווית נגד
רימפיצין מעלה את ביטוי הגנים למערכת האנזימים P-450. (הפועלת על חמצון-חיזור) של הכבד. תכונה זאת עלולה ליצור תופעות לוואי עם תרופות אחרות, שמסיבה זאת יעברו מטבוליזם מהיר יותר בכבד ולכן זמן החיים שלהם יתקצר.
אחת הדוגמאות לשילובים בעייתיים עם תרופה זאת, היא מתן תרופה עם נוגד- הקרישה warfarin, או דיגוקסין. תרופה זאת עלולה להפחית את יעילותן של התרופות הללו.
תופעות לוואי נוספות שעלולות להיות הן: פריחה, רגישות יתר, חום, בחילות והקאות.
