ריבוי שבור

בבלשנות, ריבוי שבור (או ריבוי פנימי) היא צורת רבים חריגה של שם עצם או של שם תואר בשפות שמיות ובאפרו־אסיאתיות אחרות כמו שפות ברבריות. ריבוי שבור נוצר על ידי שינוי דפוס העיצורים והתנועות בתוך צורת היחיד. צורת הרבים ההפוכה היא ״ריבוי שלם״ (או ריבוי חיצוני), שנוצר על ידי הוספת סופיות.

בעוד שהתופעה ידועה ממספר שפות שמיות, היא נפוצה במיוחד בערבית.

עברית

בעברית, על אף שכל צורות הרבים צריכות לקבל או את הריבוי הצלילי הזכרי (״־ִים״) או את הריבוי הצלילי הנקבי (״־וֹת״), השינויים הגזעיים ההיסטוריים במשקלים הסגוליים או צרורות עיצורים בשמות עצם בין CVCC ביחיד ו־CVCaC ברבים לרוב הושוו לצורות ריבוי שבורות בשפות שמיות אחרות. דוגמה לכך היא המילה מֶלֶך לעומת מְלָכִים ברבים^[1].

בנוסף, ישנים מקרים רבים אחרים שבהם שינוי צלילים היסטוריים הסתיימו באלומורפיה גזעית בין צורת יחיד לצורת רבים בעברית (או בין מצב אבסולוטי לבין מצב קונסטרוקטיבי, או בין צורות עם סיומות פרונומינליות לבין הצורות חסרות הסיומת וכדומה), על אף ששינויים שכאלה לרוב אינם עובדים לפי התבניות הכלליות שעוטפות אותיות שורש, ולכן בפי רבים מהבלשנים אינן נחשבות לצורות ריבוי שבור אמתיות^[2].

ערבית

בערבית, הדרך הרגילה ליצירת צורת רבים לשם עצם זכרי היא הוספת הסיומת ون (-ūn; ביחסת השם [נומינטיב]) או ين (-īn; ביחסת המושא הישיר [אקוזטיב] ויחסת הסומך [גניטיב]). לשמות עצם נקביים מוסיפים את הסיומת ات (-āt) בדרך כלל. עם זאת לא כל צורות הרבים נבנות לפי כללים פשוטים אלו. מחלקה אחת של שמות עצם, הן בערבית המדוברת והן בערבית הספרותית, מקבלות צורת רבים על ידי שינוי דפוס התנועות בתוך המילה, לעיתים בנוסף להוספת מוספית. המערכת אינה רגילה לחלוטין, ורוב הצורות החריגות הן לשמות עצם לא אנושיים. שמות עצם אנושיים ברוב המקרים יקבלו צורת רבים רגילה.

בדקדוק הערבי, ריבויים שבורים נקראים ג'מע תכסיר (جَمع تَكسير; מילולית ״ריבוי של שבירה״), בניגוד לריבוי השלם (ג'מע סאלם, جمع السالم). ריבויים אלו מהווים את אחד ההיבטים הכי בלתי־רגילים בשפה, בהינתן חוקי הגזירה והדקדוק המאוד מפורט ויציב של השפה הספרותית. ריבויים שבורים גם נמצאים בשפות ששאלו מילים מערבית, דוגמת הפרסית, הפשטו, הטורקית, הכורדית, האזרית והאורדו, ולעיתים מילה שכזו קיימת גם בצורת הריבוי השבור הערבי וגם בצורה המקומית. דוגמה לכך היא המילה مطلب בפשטו שעניינה ״מטרה״, שאותה ניתן להפוך לרבים בצורה השבורה הערבית (مطالب) או בצורה הרשמית יותר בפשטו גבוהה (مطلبونه) כפי שנוהגים במילים אחרות בפשטו.

בפרסית נקרא סוג ריבוי זה ג'מע מכסר (جَمِع مُکَسَر; מילולית ״ריבוי שבור״).

הבנה שלמה של צורות ריבוי אלו ניתנת לרכישה רק דרך חשיפה ממושכת לשפה, אם כי יש כמה סוגים שניתן לציין.

דוגמות

מילים בשפות שמיות בנויות לרוב משורש, לרוב בן שלושה עיצורים, שאותו יוצקים לתוך תבניות (״משקלים״ או ״בניינים״). להלן כמה דוגמות למילים שכאלה בערבית עם צורת הריבוי שלהן, כשאותיות השורש מופיעות באותיות רישיות.

• KiTāB كِتَاب "ספר" ← KuTuB كُتُب "ספרים"
• KāTiB كَاتِب "כותב, סופר" ← KuTTāB كُتَّاب "כותבים, סופרים"
• maKTūB مَكْتُوْب "מכתב" ← maKāTīB مَكَاتِيْب "מכתבים"

הערה: לכל המילים הללו שורש משותף, K-T-B (ك – ت – ب), שהוראתו ״לכתוב״.

• JaDD جَدّ "סב" ← JuDūD جُدُوْد או aJDaD أَجْدَاد "סבים"

FaNN فَنّ "אמנות" ← FuNūN فُنُوْن "אמנויות"

אך: RaBB رَبّ "ריבון" ← ʼaRBāB أَرْبَاب "ריבונים"

• WaLaD وَلَد "ילד" ← ʼaWLāD أَوْلَاد "ילדים"

WaRaQah وَرَقَة "נייר" ← ʼaWRāQ أَوْرَاق "ניירות"

ŠaJaRah شَجَرَة "עץ" ← ʼaŠJāR أَشْجَار "עצים"

אך: JaMaL جَمَل "גמל" ← JiMāL جِمَال "גמלים"

• maKTaB مَكَتَب "שולחן עבודה, משרד" ← maKāTiB مَكَاتِب "משרדים"

maLBaS مَلْبَس "בגד, מלבוש" ← maLāBiS مَلَابِس "בגדים"

סוגי ריבוי שבור

צורת היחיד	צורת הרבים	דוגמה	תעתיק	רבים	תעתיק	דוגמות אחרות	הערות
CiCāC	CuCuC	كتاب	kitāb (ספר)	كتب	kutub (ספרים)
CaCīCa		سفينة	safīna (ספינה)	سفن	sufun (ספינות)	juzur (איים), mudun (ערים)
CaCīC		سبيل	sabīl (דרך)	سبل	subul (דרכים)
CuCCa	CuCaC	غرفة	ġurfa (חדר)	غرف	ġuraf (חדרים)
CaCCa		شقة	šaqqa (דירה)	شقق	šuqaq (דירות)
CiCC	CiCaC	قط	qiṭṭ (חתול)	قطط	qiṭaṭ (חולים)
CaCC	CuCūC	قلب	qalb (לב)	قلوب	qulūb (לבבות)	funūn (אמנויות), buyūt (בתים)
CiCC		علم	ʻilm (מדע)	علوم	ʻulūm (מדעים)
CuCC		جحر	juḥr (חור)	جحور	juḥūr (חורים)
CaCC	CiCāC	كلب	kalb (כלב)	كلاب	kilāb (כלבים)
CiCC		ظل	ẓill (מדע)	ظلال	ẓilāl (מדעים)
CuCC		رمح	rumḥ (חנית)	رماح	rimāḥ (חניתות)
CaCuC		رجل	rajul (גבר)	رجال	rijāl (גברים)
CaCC	ʼaCCāC	يوم	yawm (יום)	أيام	ʼayyām (ימים)
CiCC		حلم	ḥilm (מתינות)	أحلام	ʼaḥlām (במשמעות של מוחות)
CuCC		ربع	rubʻ (רובע)	أرباع	ʼarbāʻ (רבעים)	ʼaʻmāq (מעמקים)
CaCaC		سبب	sabab (סיבה)	أسباب	ʼasbāb (סיבות)	ʼawlād (ילדים), ʼaqlām (עטים)
CaCūC	ʼaCCiCah	عمود	ʻamūd (עמוד)	أعمدة	ʼaʻmidah (עמודים)		מסתיים בתא מרבוטה.
CaCīC	ʼaCCiCāʼ	صديق	ṣadīq (חבר)	أصدقاء	ʼaṣdiqāʼ (חברים)
CaCīC	CuCaCā'	سعيد	saʻīd (שמח)	سعداء	suʻadāʼ (שמחים)	wuzarāʼ (שרים)	בעיקר לשמות תואר ולמקצועות.
CāCiC	CuC2C2āC	كاتب	kātib (כותב)	كتاب	kuttāb (כותבים)	ṭullāb (סטודנים)	הכפלת עיצור השורש השני; בעיקר למקצועות
CāCiCa	CawāCiC	قائمة	qāʼima (רשימה)	قوائم	qawāʼim (רשימות)	bawārij (ספינות מלחמה)
CāCūC	CawāCīC	صاروخ	ṣārūḫ (טיל)	صواريخ	ṣawārīḫ (טילים)	ḥawāsīb (מחשבים)
CiCāCa	CaCāʼiC	رسالة	risāla (מסר)	رسائل	rasāʼil (מסרים)
CaCīCa		جزيرة	jazīra (אי)	جزائر	jazāʼir (איים)	haqāʼib (מזוודות), daqāʼiq (דקות)
CaCCaC	CaCāCiC	دفتر	daftar (מחברת)	دفاتر	dafātir (מחברות)		תקף לכל השורשים הריבועיים שבהם האות השנייה היא תנועה קצרה
CuCCuC		فندق	funduq (מלון)	فنادق	fanādiq (מלונות)
maCCaC	maCāCiC	ملبس	malbas (מלבוש)	ملابس	malābis (מלבושים)	makātib (משרדים)	תת-מקרה של הקודם, אך תקף רק כשאות השורש הראשונה היא מ'.
maCCiC		مسجد	masjid (מסגד)	مساجد	masājid (מסגדים)	manāzil (בתים)
miCCaCa		منطقة	minṭaqa (אזור)	مناطق	manāṭiq (אזורים)
CvCC(ā/ī/ū)C	CaCāCīC	صندوق	ṣandūq (קופסה)	صناديق	ṣanādīq (קופסות)		תקף לכל השורשים הריבועיים שבהם התנועה השנייה ארוכה
miCCāC	maCāCīC	مفتاح	miftāḥ (מפתח)	مفاتيح	mafātīḥ (מפתחות)		תת-מקרה של הקודם, אך תקף רק כשעיצור השורש הראשון הוא מ'.
maCCūC		مكتوب	maktūb (הודעה)	مكاتيب	makātīb (הודעות)

הערות שוליים

1. "Ge'ez (Axum)" by Gene Gragg in The Cambridge Encyclopedia of the World's Ancient Languages edited by Roger D. Woodard (2004) ISBN 0-521-56256-2, p. 440.
2. "Hebrew" by P. Kyle McCarter Jr. in The Cambridge Encyclopedia of the World's Ancient Languages edited by Roger D. Woodard (2004) ISBN 0-521-56256-2, p. 342.