שם הרחוב נגזר ככל הנראה מן המילה הסלאבית "חרסט" שהוראתה צלב, כיוון שהוא סלול בעמק הנחצה על ידי מספר ערוצים קטנים. בעמק זרם נחל חרשצ'אטיק, יובל של הנהר ליביד, הנשפך לדנייפר והוא זורם תחת מפלס הרחוב כנחל תת-קרקעי.
היסטוריה
מאז הקמת העיר ובמשך תקופת רוס של קייב והאימפריה הרוסית היה העמק אזור בלתי מיושב, ששימש כחיץ בין האזורים המיושבים. רק במאה ה-19 מולאו הערוצים הצולבים והעמק המרכזי על מנת לשמש לבנייה ולתנועה. בעת המהפכה התעשייתית הפך חרשצ'אטיק לשדרה המרכזית של העיר. בד בבד עם הפיכת קייב למרכז המסחרי והתעשייתי של דרום-מערב האימפריה, הפך רחוב חרשצ'אטיק למרכזה המסחרי של העיר. ב-1878 נחנך ברחוב בניין הדומה של קייב (בית הנבחרים האזורי; הבניין פוצץ ב-1941). ב-1894 החל לפעול ברחוב קו החשמלית הראשון באימפריה הרוסית.
בעת נסיגת הצבא האדום מן העיר לאחר קרב קייב (ספטמבר 1941), מולכדו מבני המידות ברחוב באמצעות מוקשים וחומר נפץ שחוברו למרעומי-רדיו. לאחר כיבוש העיר התמקמו ראשי הממשל הגרמני במבנים ברחוב. ב-24 בספטמבר 1941 נשלחו אותות רדיו מרחוק שפוצצו את מטות הצבא הגרמני והרסו כליל מבנים רבים ברחוב, בהם בניין הדומה של קייב. ב-26 בספטמבר החליטו הגרמנים לחסל את כל יהודי קייב כתגמול על פעולות החבלה, ופקודה זו בוצעה בבאבי יאר. במהלך הכיבוש הגרמני נקרא הרחוב Eichhornstrasse על שם הרמן פון אייכהורן, פילדמרשל ממלחמת העולם הראשונה והמושל הצבאי של אוקראינה ב-1918 (שנרצח בעיר באותה שנה על ידי הסובייטים).
בשנת 1946 הוצב במבוא הדרומי לרחוב, מול שוק בסרבסקי, פסללנין הגדול בקייב. הפסל הוסר על ידי מפגינים ב-8 בדצמבר2013.[1]
שלטונות ברית המועצות שיקמו את הרחוב במהלך שנות החמישים והשישים. הרחוב פונה מהריסות, הורחב, והוקמו בו מבנים סטליניסטיים קלאסיים כגון מלון מוסקבה (כיום מלון אוקראינה) בצידו הצפוני (מאידאן נזאלז'נוסטי), הדואר המרכזי, בניין מועצת העיר ("קייב ראדה") ועוד. ברחוב נערכו מצעדים צבאיים במועדים המרכזיים של ברית המועצות: אחד במאי, יום הניצחון (9 במאי) ויום מהפכת אוקטובר. ב-1960 נפתח הקו הראשון של הרכבת התחתית של קייב ("האדום") ובמרכזו תחנה ברחוב, ב-1967 נפתח הקו השני ("הכחול"), כאשר הוא מצטלב עם הראשון במאידאן בצפון הרחוב.
במהלך שנות התשעים, לאחר התפרקות ברית המועצות, עבר הרחוב שיפוץ כולל. בניינים נוקו, אלמנטים סובייטיים הוסרו, הותקנה תאורה מודרנית ולוחות מודעות מוארים והחנויות הפכו לחנויות מותגים. ב-2001 הוקמו מתחת לרחוב מרכזי קניות תת-קרקעיים. ב-2004 היה הרחוב אתר מרכזי באירועי המהפכה הכתומה ובו הוקמו אוהלי ראשי המאבק, שנתמכו על ידי מועצת העיר. בשיאה של המהפכה הגיעו אליו יותר ממיליון מפגינים. וב-2013 היה אתר מרכזי בהפגנות יברומאידאן.
אתרים מרכזיים
מצפון-מזרח לדרום-מערב:
פארק חרשצ'אטיק ובו קשת ידידות העמים שהוקמה ב-1982 לציון הידידות בין רוסיה לאוקראינה
בית התזמורת הפילהרמונית של אוקראינה
מרכז הכנסים "בית אוקראינה" (הוקם ב-1982 כמוזיאון העמים על שם לנין)