רזא נולד בטהראן לשאה מוחמד רזא פהלווי ולרעייתו, הנסיכה פארה דיבה. הוא למד בבית ספר פרטי מלכותי, ובעודו בן 11 החל להתאמן בטיסות סולו בלימודים שמומנו בידי חיל האוויר האיראני עד אשר הפך טייס מורשה של T-38 טאלון. ב-1979, בעקבות המהפכה האיראנית, יצא רזא לגלות בארצות הברית יחד עם הוריו כשהוא בן 19. יומיים לאחר שאביו נפטר בשנת 1980 ממחלת הסרטן, הומלך בגיל 20 בדיוק, בקרב תומכיו בגלותו בקהיר ב-31 באוקטובר 1980.
שנה לאחר שהחלה מלחמת איראן–עיראק, הציע רזא להצטרף לכוחות חיל האוויר האיראני ולהילחם בעיראקים, הצעתו נדחתה על ידי הגנרל ולי-אללה פלאחי (בפרסית: ولیالله فلاحی), מפקד הכוחות המזוינים של הרפובליקה האסלאמית[2]. הוא ניסה לחזור לשלטון לאחר שהתחייב בפני המנהיג העליוןאייתוללהרוחאללה ח'ומייני כי רוב הסמכויות יהיו בידי זה האחרון, אך גם הצעה זו נדחתה.
רזא החל בפעולה פוליטית עוד עם עלייתו למלוכה. ראשית פעל בשימוש השפעתו הפוליטית לתמיכה במשטר דמוקרטי וכמו כן ביקר קשות את מצב זכויות האדם באיראן.
לפי תומכיו רזא פועל למען הפרדת הדת מהמדינה אך באותו הזמן שומר על נייטרליות ונמנע מאסלאמופוביה. כאשר נשאל בראיון על דתו נענה כי: "זה עניין פרטי; אבל אם אתה חייב לדעת, אני, כמובן, על פי השכלתי ועל פי אמונתי, מוסלמי שיעי. אני איש אמונה אדוק"[3].
מספר ניסיונות הפיכה, בסיוע תומכיו בצבא איראן וכן בתמיכתם של המשטר הסעודי והממשלה הישראלית כשלו[4]. בשל כך, הוא הקים בשנת 2013 את הממשלה האיראנית הגולה וכיום עומד בראשה. בשנת 2014 ייסד את ערוץ הרדיו והטלוויזיה "افق ایران" (באנגלית: OfoghIran). עלי ממשיך גם כיום להתגורר בארצות הברית, שם נישא לאישה ממוצא איראני בשם יסמין, ולהם שלוש בנות: נור, אימאן ופארה.
באפריל 2023 פהלווי הגיע לביקור בישראל כדי להשתתף בטקס יום הזיכרון לשואה ביד ושם, ערך פגישות עם שרי ממשלה וביקור בכותל[6]. הוא הגיע גם לשיחת תנחומים בבית משפחת די השכולה באפרת, לאחר מותם של האחיות מאיה ורינה ואמם לוסי בפיגוע הירי בצומת חמרה שהתרחש במהלך חג הפסח[7].
יחס בין-לאומי
בפברואר2019 החל רזא במבצע פיניקס, אשר לדבריו "נועד לקרב את זני האופוזיציה השונים לחזון משותף לאיראן שלאחר הפקידותיות." על פי מכון ברוקינגס משנת 2009, לרזא חסרה השפעה פנימית בתוך איראן על בעלי עמדות המפתח בתנועה הרפורמיסטית.
רזא אכן נהנה מתמיכה גבוהה של איראנים גולים. לפי דיווח של "הניו יורק טיימס", בלוס אנג'לס ישנם כ-600,000 איראנים גולים, והעיר משמשת למרכז השפעה מלוכנית. המשטר האיראני אכן חושד ברזא כגורם מתמשך לתסיסה אזרחית ובמסגרתה המחאות ההולכות וגוברות באיראן.