המקור של כלב הרועים האוסטרלי לא ידוע באופן ודאי. על אף שמם, מוצאם של הכלבים האוסטרליים אינו מאוסטרליה. לדעת הבעלים הראשונים של הכלבים מגזע זה, מקור הגזע הוא מארץ הבסקים השוכן בהרי הפירינאים שבין ספרד לצרפת. הבסקים שהיגרו ממקום מגוריהם בשל האבטלה הקשה, הגיעו עם כלביהם לארצות אחרות. הכלבים הקטנים והוורסטיליים האלה קיבלו את שמם עם הגיעם לארצות הברית ביחד עם עדרי הכבשים והרועים מאוסטרליה. זה אירע בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, כאשר פרח שוק הצמר האמריקאי. הבוקרים התרשמו מהיכולות של כלבים מוכשרים אלו שמשו גם לרעיית כבשים וגם לרעיית בקר. בשנת 1991 גזע הרועים האוסטרליים הוכר רשמית על ידי התאחדות הכלבים הקנדית והתאחדות הכלבים של ארצות הברית.
בשל יכולת ההסתגלות הגדולה שלהם ורצונם לרצות הם מגיעים לתוצאות טובות בתחומים רבים: מבחני משמעת, מבחני אג'יליטי, תחרויות של צלחת מעופפת ועוד. הם מצטיינים גם בעבודה בחווה, בגילוי חומרי נפץ וסמים או בחיפוש והצלה.
מבנה כללי
גובה - זכרים: 51-58 ס"מ נקבות: 46-53 ס"מ. משקל - נקבות: סביב ה-20 ק"ג, זכרים: סביב ה-30 ק"ג.
פרוותם קצרה ויכולה להופיע בארבע וריאציות:
אדום שיש - "מנומר" Red Merle
אפור שיש - "מנומר" Blue Merle
אדום - Red Tri
שחור - Black Tri
גזע זה יכול לבוא עם סימונים חומים ולבנים: בפנים, ברגליים, בעורף, בצוואר ובבטן. כתמים לבנים אסורים בחלק מהאזורים בגוף (לפי התקן), וכלב בעל כתמים לבנים באזורים אלה נחשב כ'פסול' מבחינת תקן הגזע.
פרט יחסית ייחודי לרועה האוסטרלי הוא שחלק מהכלבים נולדים ללא זנב.
אופי
כלבי הרועים האוסטרליים הם כלבים חכמים מאוד, חברותיים, ורסטילים, פעילים, קלים לאילוף ובעלי אינסטינקטים לרעיה ולשמירה. הם מהירי תפיסה וצמאים לרצות את בעליהם .
חברותים ,יודעים לגלות אפילפסיה.