רונן יצחק

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

רונן יצחק הוא פרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון. הוא יסד את החטיבה ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית גליל מערבי ועומד בראשה מאז שנת 2010. תחום התמחותו הוא ירדן, מודיעין וטרור.

חייו ופועלו

את כל לימודיו האקדמיים עשה רונן יצחק באוניברסיטת בר-אילן. הוא בוגר תואר ראשון בהצטיינות בשפה וספרות ערבית והמשיך למסלול ישיר לדוקטורט במחלקה ללימודי המזרח התיכון. עבודת הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ' אליעזר טאובר עסקה בלגיון הערבי במלחמת 1948.

רונן יצחק מכהן כחבר באגודות מקצועיות רבות בישראל ומחוצה לה ומשמש כחבר הוועד המנהל של האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א). בשנים 2012–2015 הוא שימש כעורך-שותף של כתב העת הוותיק ללימודי המזרח התיכון והאסלאם "המזרח החדש".

בשנת 2021 הוא ערך גיליון מיוחד של כתב העת Middle Eastern Studies בנושא 25 שנים להסכם השלום בין ישראל לירדן.

רונן יצחק משמש גם כפרשן לענייני המזרח התיכון באמצעי התקשורת ובעיתונות הכתובה ודעותיו מתפרסמות גם בירדן.

מחקריו

רונן יצחק עוסק בשלושה תחומי מחקר עיקריים: היסטוריה צבאית-פוליטית של ירדן, מודיעין וטרור ויחסי ישראל-ירדן. הוא חקר את הקמת הלגיון הערבי ופעילותו במהלך מלחמת 1948 (מלחמת העצמאות), פעילותם של הקצינים הערבים והשפעת בריטניה על התפתחותו הצבאית של הלגיון הערבי בכלל והמודיעין הצבאי בפרט. כמו כן, הוא עסק בהתפתחות הקשרים בין ישראל לירדן מאז ראשית המאה ה-20. הוא דן באינטרסים ובאופי הקשרים בין שתי המדינות לפני הסכם השלום באוקטובר 1994 ובעקבותיו.

היסטוריה צבאית-פוליטית של ירדן

לטענת רונן יצחק מספר גורמים הביאו לשרידות השלטון ההאשמי בירדן. בעיקרה זו המדיניות הפרגמטית שהתעצבה עוד מימי המלך עבדאללה בירדן עם ראשית שלטונו ב-1921. אף שהמלך עבדאללה שאף להשתלט על כל ארץ ישראל במהלך מלחמת 1948 (מלחמת העצמאות) הוא הבין שבהיעדר יכולת צבאית וללא גיבוי פוליטי מבריטניה, עליו להתפשר ולהסתפק בשטחי הגדה המערבית[1].מדיניות של פשרנות, גמישות ופרגמטיות אפיינו את השלטון ההאשמי לאורך שנות קיומו ובאו לידי ביטוי גם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. מצד אחד ניהול מגעים חשאיים עם ישראל ושמירה על שיתוף פעולה אתה, אך מצד שני הפגנת סולידריות עם העולם הערבי גם במחיר הפסד או תבוסה במלחמה.

גורם נוסף הקשור לשרידות השלטון הוא הלגיטימציה שהשלטון ההאשמי זוכה לה במשך השנים בקרב העם הירדני. מחקריו של רונן יצחק הוכיחו כי מעבר לסיוע החיצוני (הצבאי והכלכלי) שמקבל השלטון הירדני ממדינות המערב והמפרץ ומסייע לשרידותו לאורך השנים, הרי גם הלגיטימציה שזוכה לו השלטון ההאשמי בתוך ירדן הוא גורם מכריע לשרידותו. לגיטימציה זו מוענקת לשלטון ההאשמי לא רק בגלל ייחוסי הדתי של המלך ההאשמי מצאצאי הנביא מוחמד, אלא גם בגלל אופי השלטון ההאשמי שנתפס בעיני רבים כמתון וליבראלי הרבה יותר ממדינות ערביות אחרות[2].

אחד הקצינים הפוליטיים הוא הקצין הירדני הקולונל עבדאללה א-תל מפקד ירושלים במלחמת 1948 לו הקדיש רונן יצחק את אחד מספריו. לטענתו, עבדאללה אל-תל נחשב לאחד המצביאים הגדולים ביותר במזרח התיכון המודרני. אף על פי שהתנגד לשלטון ההאשמי ואף היה מעורב ברצח המלך עבדאללה הראשון ביולי 1951, הוא הסתכסך גם עם נשיא מצרים גמאל עבד אל-נאצר על רקע פעילותו של אל-תל במלחמת 1948. אל-תל היה גיבור מלחמת 1948, הדמות הערבית הנערצת ביותר לאחר המלחמה שהיו לו גם שאיפות פוליטיות ולכן חשש נאצר שהוא זה שיזכה בתהילה לאחדות העולם הערבי ויעמוד בראשה במקומו של נאצר ששאף גם הוא לעשות זאת[3].

מודיעין וטרור

המחקרים של רונן יצחק שעסקו במודיעין הירדני הוכיחו למעלה מכל ספק כי שירותי המודיעין של ירדן נחשבים לטובים ביותר במזרח התיכון מבין מדינות ערב ובין הטובים בעולם. הודות לסיוע הצבא הבריטי שהיה אמון על בניית המודיעין, שיתוף הפעולה ההדוק עם שירותי המודיעין במערב, לרבות המוסד הישראלי, החדירה העמוקה לארגוני טרור ושיטות פעולה מתקדמות, הוא זכה למוניטין גבוה[4].יכולתו הגבוהה של המודיעין הירדני באה לידי ביטוי הן בסיכול טרור בתוך ירדן והן בסיוע שהעניק לשירותי מודיעין בסיכול מודיעין במדינות אחרות במזרח התיכון ובסיוע שהעניק ל-CIA בהריגת הטרוריסט הירדני אבו מוסעב א-זרקאווי בשנת 2006[5].

אחת הסוגיות בהן עסק רונן יצחק היא שאלת הרצח של המלך עבדאללה הראשון ביולי 1951 והאם המודיעין הירדני אכן נכשל בהגנתו על המלך עבדאללה. לפי המחקר, הרצח לא נגרם בשל כשל מודיעיני, שכן התראות מודיעיניות התקבלו ערב הרצח, אלא בשל התנהגותו של עבדאללה שהעדיף להתעלם מהמידע והתנהג ללא כל הגנה. יכולת הגבוהה של המודיעין באה לידי ביטוי בחשיפת הקשר סביב הרצח והעמדה לדין של המעורבים תוך זמן קצר[6].

יחסי ישראל-ירדן

במסגרת מחקריו על קשרי ישראל ירדן טוען רונן יצחק כי זהות אינטרסים בין שני הצדדים הם שעצבו את מערכת היחסים בין המדינות. זהות אינטרסים זו נוצרה מצורך בסיסי של שיתוף פעולה על רקע העוינות שספגו הציונים והמשפחה ההאשמית שנתפסו כנטע זר באזור. בהמשך, הרצון ההדדי למנוע את הקמתה של מדינה פלסטינית בארץ ישראל היא שחיזקה את הקשרים בין הצדדים והביא לשיתוף פעולה חשאי ביניהם עוד לפני שנחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן באוקטובר 1994[7]. מהמחקרים של רונן יצחק עולה כי ישראל דאגה לשמור על השלטון ההאשמי בהזדמנויות שונות, כיוון שהיא ראתה במשטר ההאשמי אינטרס חשוב לישראל מאז סוף שנות החמישים של המאה ה-20. העברת מידע מודיעיני קונקרטי שאפשר לעצור חשודים בחתרנות נגד המשטר ההאשמי מחד ופעילות מדינית שעשתה ישראל במדינות המערב, ובעיקר בארצות הברית, כדי לחזק אותו (פוליטית/צבאית) מאידך אפיינו את מדיניותה של ישראל כלפי ירדן בעשורים האחרונים. ירדן מצדה סייעה לישראל מאז ראשית שנות האלפיים להגיע לשווקים הערביים במפרץ ולהתחיל בקשרים מדיניים עם מנהיגים ממדינות המפרץ בעיקר עם ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. קשרים אלו, שנפתחו ביוזמת ירדן, והיו חשאיים בהתחלה התפתחו לקשרים פומביים ולהסכמי שלום בהמשך[8].

ספרים וכתבי עת שחיבר וערך

  • שותפות ועוינות: עבדאללה, הלגיון הערבי ומלחמת 1948 (תל אביב: י. ל. מאגנס, האוניברסיטה העברית וההוצאה לאור של משרד הביטחון, 2006).
  • ישראל בפתח העשור השביעי: מחקרים חדשים מההיבטים החברתיים, הביטחוניים, הדיפלומטיים והבינלאומיים (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ג) (יחד עם מיכאל מ. לסקר).
  • Abdullah al-Tall: Arab Legion Officer: Arab Nationalism and Opposition to the Hashemite Regime (Sussex Academic Press, 2012).
  • From Warm to Cold Peace: 25 Years of the Israel-Jordan Peace Treaty – A Special Issue of Middle Eastern Studies, Vol. 57, Issue 3 (2021).
  • عبد الله التل ضابط في الجيش العربي بطل حرب فلسطين ٤٨ مناضل قومي (ספר זה הוא תרגום לערבית של הספר על עבדאללה אל-תל שיצא לאור באנגליה).

מאמרים נבחרים

  • "עימות באוויר: חילות האוויר של ישראל ושל ירדן 1967-1948", מערכות, 417 (2008), עמ' 36–45.
  • "קצינים ללא מרות", עלי זית וחרב, ט"ז (2016), עמ' 194–218.
  • "הפרדוקס הירדני: אתגרים אזוריים ופנימיים מול יציבות שלטונית", בתוך: אלי פודה ואון וינקלר (עורכים), בין יציבות למהפכה: עשור לאביב הערבי (ירושלים: כרמל, 2021).
  • "The Beginnings of Transjordanian Military Intelligence: A Neglected Aspect of the 1948 War", Middle East Journal, 58 (2003), pp. 449-469.
  • "The Formation and Development of the Jordanian Air Force: 1948-1967", Middle Eastern Studies, 40 (2004), pp. 158-174.
  • "A Short History of the Secret Hashemite-Zionist Talks: 1921-1951", Midstream, LIII (2007), pp. 9-12.
  • "The Question of Arab Solidarity in the 1948 War: Political Interests versus Military Considerations", Mediterranean Quarterly, 19 (2008), pp. 19-46.
  • "A Small Consolation for a Big Loss: King Abdallah and Jerusalem during the 1948 War", Israel Affairs, 14 (2008), pp. 398-418.
  • "Fauzi al-Qawuqji and the Arab Liberation Army in the 1948 War toward the Attainment of King Abdallah's Political Ambitions in Palestine", Comparative Studies of South Asia, Africa and the Middle East, 28 (2008), pp. 459-467.
  • "The Assassination of King Abdallah: The First Political Assassination in Jordan: Did It Truly Threaten the Hashemite Kingdom of Jordan?" Diplomacy& Statecraft, 21 (2010), pp. 68-86.
  • "Jordanian Intelligence Under the Rule of King Abdullah I (1921-1951)", International Journal of Intelligence and Counterintelligence, 23 (2010), pp. 647-662.
  • "Abdallah al-Tall and the Palestinians", Journal of South Asian and Middle Eastern Studies, 36 (2013), 36-52.
  • "Who Kills shall be Killed': Another Perspective on the Assassination of Lord Moyne in Cairo", Journal of North African Studies, 20 (2015), pp. 172-186.
  • "British Military Supplies to Jordan during the 1948 War: How the Anglo-Jordanian Treaty was put to the Test", Middle East Critique, 24 (2015), pp. 345-354.
  • "The War Against Terrorism and For Stability of the Hashemite Regime: Jordanian Intelligence Challenges in the 21st Century", International Journal of Intelligence and Counterintelligence, 29 (2016), pp. 213–235.
  • "From Cooperation to Normalization? Jordan-Israel Relations since 1967", British Journal of Middle Eastern Studies, 44 (2017), pp. 559-575.
  • "Between Reform and Islam: The Arab Spring in Jordan 2011-2014", Democracy and Security, 14 (2018), pp. 24-44.
  • "Transjordan's Occupation of Jerusalem in the 1948 War", Israel Affairs, 25 (2019), pp. 307-317.
  • "The Question of the Legitimacy of the Hashemite Regime in Jordan: The Islamic Radical Organizations, the West and Israel", Oriente Moderno, 100 (2020), pp. 75-92.
  • "King Abdullah – I", in P. R. Kumaraswamy (Ed.) Handbook of the Hashemite Kingdom of Jordan (Palgrave: Macmillan, 2020), pp. 215-231.
  • "Unwritten treaty: the historical background to Jordanian–Israeli relations, 1921–1951", Middle Eastern Studies, 57 (2021), pp. 416-428.
  • "The Role of Arab Nationalists in the Establishment of the Emirate of Trans-Jordan, 1921-1924", The Journal of the Middle East and Africa, 13 (2022), pp. 125-143.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שותפות ועוינות: עבדאללה, הלגיון הערבי ומלחמת 1948 (תל אביב: י. ל. מאגנס, האוניברסיטה העברית וההוצאה לאור של משרד הביטחון, 2006), עמ' 146
  2. ^ "Between Reform and Islam: The Arab Spring in Jordan 2011-2014", Democracy and Security, 14 (2018), p. 43-44
  3. ^ Abdullah al-Tall: Arab Legion Officer: Arab Nationalism and Opposition to the Hashemite Regime (Sussex Academic Press, 2012), p. 119
  4. ^ "The War Against Terrorism and For Stability of the Hashemite Regime: Jordanian Intelligence Challenges in the 21st Century", International Journal of Intelligence and Counterintelligence, 29 (2016), p. 213
  5. ^ Ibid., p. 221
  6. ^ "Jordanian Intelligence Under the Rule of King Abdullah I (1921-1951)", International Journal of Intelligence and Counterintelligence, 23 (2010), pp. 658
  7. ^ "Unwritten treaty: the historical background to Jordanian–Israeli relations, 1921–1951" Middle Eastern Studies, 57 (2021), p. 425
  8. ^ "From Cooperation to Normalization? Jordan-Israel Relations since 1967", British Journal of Middle Eastern Studies, 44 (2017), p. 571

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!