ביידרון היה חבר בפרלמנט הפולני (סיים) במהלך המושב השביעי שלו (2011–2014), וחבר לשעבר באספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה ובקונגרס הרשויות המקומיות והאזוריות של מועצת אירופה. בין השנים 2014–2018 כיהן כראש עיריית סלופסק.
ביידרון השיק מפלגה פוליטית חדשה בפברואר 2019 בשם מפלגת האביב,[1] ונבחר לחבר בפרלמנט האירופי ברשימת מפלגתו ב-26 במאי 2019.[2] הוא אחד משלושת המנהיגים של השמאל (Lewica), ברית פוליטית שנוסדה כדי להתמודד בבחירות לפרלמנט 2019, המורכבת מברית השמאל הדמוקרטית (SLD), מפלגת האביב והשמאל המאוחד (Lewica Razem). בבחירות לנשיאות פולין בשנת 2020, ביידרון הגיש את מועמדותו.
ביוגרפיה
ראשית חייו
ביידרון נולד ב-13 באפריל 1976 בעיר רימנוב, במחוז פודקרפצקיה בעודו גדל בקרוסנו. מאוחר יותר השלים את לימודיו התיכוניים באוסצ'יקי דולנה. בשנת 2000 קיבל תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת וורמיה ומזורי באולשטין (2000) ותואר שני באותו התחום ב-2003.
ביידרון שיתף פעולה עם ארגוני זכויות להט"ב פולנים ובינלאומיים במשך שנים רבות. לאחר סיום לימודיו, נסע ללונדון והצטרף לארגון הבלתי ממשלתי הבריטי "!OutRage". לאחר מכן השתתף במצעד הגאווה הראשון שאורגן אי פעם בפולין ב-1 במאי 2001 בבירה ורשה. בספטמבר 2001, הוא היה שותף להקמת אחד משני ארגנוני זכויות הלהט"ב הגדולים בפולין, הקמפיין נגד הומופוביה (Kampania Przeciw Homofobii). מחויבותו של ביידרון לזכויות להט"ב הוכרה מספר פעמים לאורך השנים בעודו זכה בפרסי להט"ב בהן "זרי הדפנה בענן" בשנת 2003 והוכתר בתואר "איש הקשת בענן" שנה לאחר מכן.
ביידרון הקים את המכון למחשבה דמוקרטית (Instytut Myśli Demokratycznej), צוות חשיבה מתקדם שניהל תוכנית בשם "תרחישים עבור פולין". המכון ניתח את ההתפתחויות האפשריות של המדינה ב-20 השנים הבאות וגיבש המלצות מדיניות. ביידרון הקים בנוסף את "רשת הערים המתקדמת" - פלטפורמה של שיתוף פעולה וחילופי שיטות עבודה של ערים שמטרתן לתמוך בפוליטיקה מקומית ומתקדמת המבוססת על דמוקרטיה השתתפותית, שקיפות וקהילה מקומית פתוחה.
ביידרון הוא מחברם של מספר ספרים, בהם ספר על תפקודה של דמוקרטיה לילדים, האוטוביוגרפיה שלו "נגד הזרם" וספר בשם פרק חדש המכיל היסטוריית הקריירה הפוליטית שלו אשר פורסם מספר חודשים לפני השקת מפלגתו הפוליטית "אביב".
קריירה פוליטית
פעילות מוקדמת (2005–2014)
בשנת 2005 ביידרון היה מועמד מטעם ברית השמאל הדמוקרטית (SLD) אם כי לא הצליח לבסוף להיכנס אל תוך הסיים, הבית התחתון של הפרלמנט הפולני. בבחירות לפרלמנט באוקטובר 2011, ביידרון נבחר לכהן כחבר כמועמד של תנועת פליקוט (לימים שונתה לשם מפלגת התנועה שלך), בעודו קיבל כ-16,919 קולות במחוז גדיניה.[3] בכניסתו כחבר הפרלמנט, ביידרון היה לחברו ההומוסקסואל הגלוי הראשון בהיסטוריה לצד היותו קורבן לתוקפנות הומופובית, לאחר שהותקף פיזית מספר פעמים מאז בחירתו.[4]
במהלך כהונתו כחבר הסיים, ביידרון שימש כסגן נשיא הוועדה לענייני משפט וזכויות אדם וחבר בוועדת החוץ.
בנוסף לעבודתו הפרלמנטרית, היה חבר במשלחת הפולנית לאספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה מ-2012 עד 2015.[5]
מושל העיר סלופסק (2014–2018)
ביידרון התמודד בבחירות לראשות העיר סלופסק בשנת 2014, עיר של כ-95,000 תושבים הממוקמת במחוז פומרניה. לאחר מכן זכה ברוב של 57% מהקולות בסיבוב השני והפך לראש העיר ההומוסקסואל הגלוי הראשון אי פעם בפולין.[3][4]
לאחר שנבחר לראשות העיר סלופסק, ביידרון נקטה במדיניות צנע. ואכן, עם כניסתו לתפקיד הייתה העיר בעלת חובות כבדים, עם חוב כולל של 300 מיליון זלוטי. הוא החליט למשל לוותר על רכבו הרשמי וביקש ממועצת העיר להוריד את שכרו בעודו סגר מספר סוכנויות מקומיות. בשנת 2017, סך החוב של סלופסק ירד ב-68 מיליון ל-232 מיליון זלוטי.
במהלך כהונתו, ביידרון ביצע מדיניות פרו-אקולוגית ושוויונית עם מספר מרכיבים של דמוקרטיה השתתפותית. כראש העיר הקים את יוזמת "הספה האדומה" - ספה אדומה אשר הוצבה בשטחים ציבוריים כדי לדבר עם הבוחרים,[6] והקים מספר גופי ייעוץ בהם המועצה לפיתוח בר קיימא, מועצת הנשים ומועצת הקשישים. הוא סירב לארח קרקס המאלף חיות בר בשטחי העיר ופתח מקלט חדש לבעלי חיים.
כראש עיר, ביידרון השתייך לקונגרס הרשויות המקומיות והאזוריות של מועצת אירופה משנת 2015 עד 2018. מלבד זאת, היה חבר בקבוצת המייעצת למגדר, עקירה בכפייה והגנה שנוצרה על ידי הנציב העליון של האו"ם לפליטים (UNHCR).
ביידרון לא התמודד שוב בבחירות לראשות העיר בשנת 2018, אם כי תמך במועמדות סגניתו קריסטינה דנילקה-ווג'וודצקה.
ב-4 בספטמבר 2018, ביידרון השיק את מה שכינה תנועה פוליטית "פרו-דמוקרטית" שמטרתה לקרוא תיגר על מפלגת השלטון הלאומנית, חוק וצדק. לאחר מכן השיק את סדרת האירועים "סיעור מוחות עם ביידרון" אשר מטרתם הייתה לדון על עתידה של פולין. קיום האירועים זכו להצלחה רבה בעודם משכו מאות ולעיתים אלפי משתתפים.[7]
בדצמבר אותה שנה, הכריז על היעדים הראשונים של מפלגתו שעדיין לא נקראה בהם: השבתת כל מכרות הפחם בפולין עד 2035, שיפור מערכת הבריאות והפסקת הסובסידיות של המדינה לכנסייה.
בפברואר 2019, ביידרון הקים מפלגה פוליטית חדשה בשם מפלגת האביב (פולנית: Wiosna), בעודו קרא לבנות אלטרנטיבתדואופול מול המפלגה השמרנית של חוק וצדק מול מפלגת המצע האזרחי הליברלית. מפלגתו זכתה ב-6.1% מהקולות בבחירות האירופיות וביידרון נבחר לחבר הפרלמנט האירופי ברשימת מפלגתו ב-26 במאי 2019.[2]
לפני הבחירות לפרלמנט הפולני באוקטובר 2019, ייסד את השמאל (Lewica), ברית פוליטית המורכבת מברית השמאל הדמוקרטית (SLD), מפלגת האביב והשמאל המאוחד (Lewica Razem). בינואר 2020 ביידרון נבחר על ידי ברית זו כמועמד לבחירות נשיאות פולין 2020.[8] הבחירות תוכננו ל-10 במאי 2020, אך נדחו.
לאחר שנבחר לכהן כחבר הפרלמנט האירופי, ביידרון חבר מאז בוועדת התקציבים והוועדה לזכויות נשים ושוויון מגדרי. הוא יושב ראש המשלחת ליחסים עם בלארוס,[9] וחבר במשלחת ליחסים עם קנדה.[10] ביידרון שייך לקבוצת הברית הפרוגרסיבית של הסוציאליסטים והדמוקרטים (S&D).
ביידרון בעת מחאה נגד סגירת המחלקה הפנימית של בית חולים בנובה רודה, 2020
ביידרון ידוע כהומוסקסואל גלוי, בן זוגו הוא קשישטוף שמיסק, חבר הסיים, דוקטור למשפטים, פעיל הארגון הפולני הקמפיין נגד הומופוביה ויו"ר מועצת המנהלים של החוק הפולני לאיסור אפליה.[16]
חייו של ביידרון הוגדרו כנושא הסרט תיעודי מאת הבמאי פול שינול בשם "ביידרון: לא גמור" בשנת 2019.[18][19] עם זאת, הסרט הוקצר כתוצאה מכך שביידרון נסוג מהפרויקט מחשש שקיומו יפגע בו מבחינה פוליטית.
הצטיינות בדירוג 10 חברי הפרלמנט הטובים ביותר של השבועון Polityka שנערך בקרב עיתונאים פרלמנטריים פולנים על חריצות, תרבות ותרומה לעבודת ועדת המשפטים (2014)[22]
