רובין מורגן (באנגלית: Robin Morgan; נולדה ב-29 בינואר 1949) היא שחקנית-ילדה שמאז בגירותה, הייתה לפעילה פמיניסטית רדיקלית אמריקאית ממוצא יהודי, משוררת, סופרת, ועורכת של "Sisterhood is Powerful" ושל "Ms. Magazine".
במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 היא השתתפה בתנועות זכויות אזרח ואנטי-מלחמה. בשלהי שנות ה-60 היא הייתה מייסדת שותפה של ארגונים פמיניסטיים כמו נשים רדיקליות בניו יורק ("New York Radical Women") ו-"W.I.T.C.H". היא גם ייסדה את "Women's Media Center".
ילדה כוכבת
מורגן נולדה בלייק וורת שבפלורידה וגדלה בעיר מאונט ורנון שבניו יורק. היא החלה את הקריירה שלה כילדה כוכבת בגיל שנתיים, כשאימה ודודתה קידמו אותה כילדה דוגמנית. בגיל ארבע הייתה לה תוכנית רדיו משלה, "Little Robin Morgan". תפקידה החשוב ביותר היה בהיותה בת תשע, שהיא החלה לשחק את תפקידה של דאגמר האנסן הצעירה בסדרת הטלוויזיה "Mama", בה כיכבה פגי ווד. לאחר שהתוכנית הגיעה לסיומה ב-1956, סבלה מורגן מהלחץ הנפשי המתלווה לתהילה וגמרה אומר בדעתה להיהפך למשוררת, בהעדיפה זאת על פני היותה שחקנית. היא נאבקה באימה שניסתה לדחוף אותה להמשיך בקריירת המשחק, למדה באוניברסיטת קולומביה ולאחר תום לימודיה החלה לעבוד כפרילאנסרית בתור סוכנת ועורכת ספרותית בעיר ניו יורק.
פעילותה וכתיבתה
מורגן החלה לפרסם את שירתה בשנות השישים המוקדמות (שמאוחר יותר קובצה באנתולוגיה שלה בשם "Monster"). ב-1962, לאחר שנישאה למשורר קנט פיצ'פורד, החלה להיות פעילה בתנועת השמאל האנטי-מלחמתית. היא פרסמה מאמרים ושירה בכתבי עת ועיתונים שמאלניים שנקטו בקו של ביקורת תרבותית Liberation", "Rat", "Win", "The Guardian"".
בשנות ה-60 המאוחרות הייתה מורגן פעילה במפלגת הנוער הבינלאומית ביחד עם אבי הופמן ופול קראסנר. ב-1968 היא הצטרפה להפגנות לשחרר את ואלרי סולאנס, במחאה על עונש המאסר בן שלוש השנים שהוטל על סולאנס בשל ניסיון ההתנקשות הכושל באנדי וורהול. מורגן הייתה מייסדת שותפה של "New York Radical Women" וסייעה לארגון פעולות המחאה כנגד תחרות "מיס אמריקה" בספטמבר 1968.
לאחר מכן, ב-1968, היא סייעה להקים את "W.I.T.C.H", שהייתה קבוצה פמיניסטית רדיקלית אשר השתמשה בתיאטרון רחוב ציבורי המכונה "hexes" או "zaps" (קסמים) על מנת להפנות תשומת לב לנושא של אפליית נשים בחברה. בדצמבר 1968 ביימו מורגן ונשים נוספות "hex" (כישוף) כנגד "House Unamerican Activities Committee" וכן כנגד "Chicago Eight"; על מנת להציג דיוקן של התנועה כנגד פעולות האנטי-מלחמתית כפרויקט מחמד של קומץ גברים "כוכבים".
כמו פמיניסטיות רבות אחרות, התנתקה מורגן ממה שניתן לתאר כ"שמאל גברי", והסבירה את היפרדותה במאמרה ב-1970 "Goodbye to All That" בגיליון הראשון של כתב העת "Rat". באותה שנה היא ערכה את אחת מהאנתולוגיות הראשונות של הכתיבה הפמיניסטית הרדיקלית "Sisterhood is Powerful".
הייתה בין המנהיגות והמובילות של קו אנטי-טרנסג'נדרי קיצוני בראשית שנות השבעים. נשאה נאום שטנה בכנס הפמיניסטי-לסבי של החוף המערבי כנגד הזמרת הטרנסג'נדרית הלסבית בת' אליוט. הייתה בין האחראיות לשבר בין התנועה הלסבית הרדיקלית לתנועה הטרנסג'נדרית.
מאז שנות ה-70 המשיכה מורגן בכתיבה, עריכה, פרסום וארגון פמיניסטי. בנוסף לשירתה ומאמריה בנושאים פמיניסטיים שהתפרסמו לעיתים תכופות, היא ערכה שתי אנתולוגיות בעקבות "Sisterhood is Powerful", והן "Sisterhood is Global" (1984) וכן "Sisterhood is Forever" (2003). היא שירתה כעורכת משנה של "Ms. Magazine" במשך שנים רבות, וכיהנה כעורכת הראשית בשנים 1989–1993.
המושג הפמיניסטי "היא-סטוריה" (herstory), המתאר היסטוריוגרפיה מנקודת מבט נשית, מיוחס לה.
רובין מורגן חיה בעיר ניו יורק. בנה (עם בעלה לשעבר קנת פיצ'פורד) הוא המוזיקאי ואמן ההקלטות בלייק מורגן.
פרסומיה
- The Demon Lover: The Roots of Terrorism, Washington Square Press; (December 2001)
- The Anatomy of Freedom
- The Mer-Child: A New Legend for Children and Other Adults
- "Upstairs in the Garden: Poems Selected and New, 1968-1988", W. W. Norton, 1991,
- A Hot January: Poems 1996-1999
- Saturday's Child: A Memoir, W. W. Norton, 2000,
- Front Line Feminism, 1975-1995: Essays from Sojourner's First 20 Years
- "Going Too Far: The Personal Chronicle of a Feminist", Random House; 1978,
- Sisterhood Is Powerful: An Anthology of Writings from the Women's Liberation Movement
- Sisterhood Is Global: The International Women's Movement Anthology
- Sisterhood is Forever: The Women's Anthology for a New Millennium, Washington Square Press; (March 5, 2003),
- The Burning Time, Melville House; (March 1, 2006),
- Fighting Words: A Toolkit for Combating the Religious Right, Nation Books; (September 28, 2006),
קישורים חיצוניים
