העיירה נוסדה בשנת 1873 כ- "Rehoboth "Beach Camp Meeting Association על ידי אגודה של הכנסייה האפיסקופלית המתודיסטית של ווילמינגטון, דלאוור, כאתר נופש למפגשים. האגודה התפרקה בשנת 1881, ובשנת 1891הוקמה במקום "קייפ הנלופן סיטי" ("Cape Henlopen City"). בשנת 1893 שונה שם העיירה לשמה הנוכחי.[3]
ב-1878 הגיעה לעיירה מסילת רכבת שאפשרה למבקרים להגיע מכל רחבי האזור, לנפוש בחוף הים.[4]
העיירה מגדירה את עצמה לעיתים קרובות כ"בירת הקיץ של האומה" מכיוון שהיא יעד תכוף לחופשת קיץ עבור תושבי וושינגטון הבירה, והדינות הסמוכות: מרילנד, וירג'יניה ופנסילבניה. מלבד החופים והאטרקציות של העיירה, התושבים והמבקרים פטורים ממס קניה וחנויות אאוטלט מושכות קונים רבים.[8]
רחובות ביץ' ידועה בין היתר גם כאחד ממקומות המגורים והנופש הפופולריים, הידידותיים ללהט"ב.[9][10] והם מיוצגים במנהל העירוני. [11]
גאוגרפיה
על פי הלשכה למפקד האוכלוסין של ארצות הברית, לעיירה שטח כולל של 1.6 מילים רבועים (4.1 קילומטרים רבועים),[12] מתוכם 1.2 מילים רבועים (3.1 קילומטרים רבועים) הוא יבשתי ו 0.5 מילים רבועים (1.3 קילומטרים רבועים), המהווים כ-28.48% מהשטח, הוא מים.
אקלים
הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה אי פעם ברחובות ביץ' הייתה ב-21 ביוני 1997, 39 מעלות צלזיוס. ואילו במהלך חודשי החורף, הטמפרטורה עלולה לרדת עד 24- מעלות (נרשם פעם אחת, ב-17 בינואר 1982.[13]
דמוגרפיה
להלן טבלה עם נתוני התפתחות האוכלוסייה לאורך השנים:[14]
אוכלוסייה לאורך השנים
שנה
אוכלוסייה
%±
1900
198
—
1910
327
65.20%
1920
389
19.00%
1930
795
104.40%
1940
1,247
56.90%
1950
1,794
43.90%
1960
1,507
−16.0%
1970
1,495
−0.8%
1980
1,730
15.70%
1990
1,234
−28.7%
2000
1,495
21.20%
2010
1,327
−11.2%
2020
1,108
−16.5%
לפי הערכת הלשכה האמריקאית, בשנת 2021 התגוררו בעיירה 1,392 תושבים.[14]
עם זאת, יש להזכיר שבמהלך עונת התיירות, אוכלוסיית העיירה מגיעה לכדי כ-25,000 איש ואלפים נוספים מתגוררים באזורים הסמוכים לה.[15]
מנהל עירוני
העיירה מנוהלת על ידי ראש עיירה ומנהל עיירה. נכון לשנת 2020, ראש העיירה הוא סטן מילס ומנהל העיירה הוא טיילור טדר.[16][17] ישנן מספר מחלקות, מועצות עירוניות, ועדות וועדות המפקחות על התפקודים היומיומיים של מנהלת העיירה. חלק מהפקידים הללו נבחרים ואחרים ממונים.[18][19]
