רגישות לקרינה (בראשי תיבות: EHS) היא שם כולל לטענות על סימפטומים מידיים בחשיפה רגעית לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת בתדרי רשת החשמל (סביב 50 הרץ) ובתדרי רשת הסלולר (בין 500MHz- 2.5GHz) ושידורי רדיו-מיקרוגל (תחום המיקרוגל מוגדר בין 100kHz ל-300GHz). הטענות מגוונות ושונות מאדם לאדם, וכוללות כאבי ראש, כאבי מפרקים, הפרעות שינה, בעיות זיכרון, קשיים בריכוז, עייפות כרונית, בעיות עור, צלצולים באוזניים, סחרחורות, קשיי נשימה, בעיות שיווי משקל, הפרעות בקצב הלב, מתח שרירים ועוד. לפי ארגון הבריאות העולמי מדובר לרוב על סימפטומים שמופיעים בלי קשר ישיר להופעת קרינה אלקטרו־מגנטית, כפי שהודגם במחקרים בעלי סמיות כפולה.[1]
יחס הרפואה לרגישים לקרינה
הרפואה לא מכירה ברגישות לקרינה ובדרך כלל משייכת את הסימפטומים לסטרס (לחץ נפשי ופיזי) של החולה ומטפלת בסימפטומים על ידי מדכאי מערכת העצבים. מחקרים שנעשו לא מצאו קשר, אצל מטופלים שהתלוננו על הסימפטומים, בין חשיפה לקרינה והופעת הסימפטומים.[2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מאיר ברק, מהי מחלת "רגישות יתר לחשמל"?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 24 אוקטובר 2010
- איתי רום, לשבור את הגלים, באתר גלובס, 1 ביוני 2007
מייקל ג' גיינור, מנותקים: עיירה ללא קליטת רדיו, סלולר ואינטרנט, באתר הארץ, 18 במרץ 2015
הערות שוליים
