רבקה יהב נולדה בחיפה בשנת 1950 לזינה ודב בורשטיין שעלו לארץ ישראל שנתיים קודם לכן באונייה "אקסודוס". רבים מבני משפחתו של אביה, יליד גליציה שבפולין, נספו בשואה. סבה מצד אמה, נהרג במלחמת העולם השנייה בזמן ששירת כחייל בצבא הרוסי. בשנת 1954 נולד אחיה ירון, כיום מנהל חברת סיעוד.
בשנת 1970 החלה יהב את לימודיה האקדמיים בבית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת חיפה. יהב סיימה את לימודי תואר ראשון ב-1973, ואת לימודי מוסמך בעבודה סוציאלית בשנת 1978. עבודת התזה שלה עסקה ב"התנהגות אסרטיבית לקידום מנהיגות". בין השנים 1987 ל-1990 למדה לימודי פסיכותרפיה בבית הספר לרפואה שליד בית החולים רמב"ם בחיפה. את הלימודים לתואר שלישי סיימה בשנת 1996 בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטורט שלה עסקה ב"הילד נושא הסימפטום כמשמר התא המשפחתי". במקביל עבדה יהב כעובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית במסגרות שונות. יהב מנהלת החל משנת 2002 את המרכז הקליני הבין-תחומי שבאוניברסיטת חיפה[3]. בקיץ 2009 נבחרה ליו"ר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, תפקיד בו כיהנה עד שנת 2013. יהב הייתה פרופסור מן המניין (מסלול מומחים) באוניברסיטת חיפה.
החל משנת 1982 עסקה יהב בהוראה וניהול תוכניות לימודים בשיטות שונות בפסיכותרפיה במחלקה ללימודי המשך בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות שבאוניברסיטת חיפה, עד לשנת 1993 בה מונתה לתפקיד מנהלת היחידה. בתפקיד זה, בו פעלה שש שנים עד שנת 1999, הקימה את התוכנית התלת-שנתית ללימודי פסיכותרפיה, תוכנית להנחיה קבוצתית (דו שנתית) ופיתחה תוכניות לימוד רבות ומגוונות בתחומי הטיפול, הרווחה והבריאות. במקביל עסקה יהב במשך כל שנות פעילותה בהדרכת סטודנטים, עובדים ועמיתים והוראה כחברת הסגל האקדמי בבית הספר לעבודה סוציאלית.
התוכנית ללימודי פסיכותרפיה
בשנת 1994 הקימה יהב את התוכנית ללימודי פסיכותרפיה ושמשה כמנהלת אקדמית ויו"ר צוות היגוי בתוכנית תלת שנתית ללימודי פסיכותרפיה, המיועדת לבוגרי תואר שני ומעלה ועמדה בראשה עד שנת 2023. במהלך התקופה השיגה יהב עבור תוכנית זו את רישוי האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה.
רבקה יהב במרכז הקליני הבין-תחומי, אוניברסיטת חיפה, 2015
המרכז הקליני הבין-תחומי
בשנת 2002 הקימה יהב את המרכז הקליני הבין-תחומי, ועמדה בראשו עד 2023. המרכז מעניק שירותים לקהילה ברמת הפרט, המשפחה, הקבוצה והארגון, בשיתוף החוגים להפרעות בתקשורת, ריפוי בעיסוק, בית-הספר לעבודה סוציאלית, פיזיותרפיה, וגרונטולוגיה שבאוניברסיטת חיפה. הטיפולים ניתנים על ידי צוות רב מקצועי (קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מטפלים באמנויות, ואנשי ייעוץ ארגוני), הנותנים מענה בראייה בין-תחומית לצורכי האבחון והטיפול של פונים מכל הגילים. המרכז הקליני מתמחה במתן שירותים לקהל הרחב ובכללם לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, וייחודו בהנגשת השירות למשפחות ממעמד סוציו–אקונומי נמוך. במרכז פועלים המכון להפרעות בתקשורת, המכון האודיולוגי, המכון לריפוי בעיסוק, מכון קרטן לשימושי מחשב, המכון לפסיכותרפיה ומכון לאבחון קוגניטיבי.
פעילויות נוספות
משנות השמונים ניהלה תוכניות לימודים איכותיות ביחידה ללימודי חוץ של אוניברסיטת חיפה. יהב שותפה לעשייה במסגרותיה שונות של אוניברסיטת חיפה: חברה במרכז לחקר ולימוד המשפחה, של בית הספר לעבודה סוציאלית, חברה בוועד המנהל של המכון לחקר הרגשות, חברה בוועד המנהל של המרכז הבינלאומי לחקר אובדן שכול וחוסן נפשי, ובמכון לחקר השואה, חברת "ועדת הלסינקי" במרכז לבריאות הנפש "טירת כרמל", חברה בוועד המנהל של כתב העת "שיחות", והחל משנת 2009 חברת הוועד המנהל של הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.
עבודתה הטיפולית
בתחילת דרכה המקצועית (1975 - 1973) עבדה יהב עם ילדים, נוער והוריהם באמצעות משחק, שיחות טיפוליות והדרכת הורים. במשך 15 שנים, החל מ-1975, עבדה בשירות הפסיכולוגי של הטכניון, בו התמחתה בפסיכותרפיה במבוגרים צעירים עם בעיות שונות. בין השנים 1978–1979 טיפלה בחולים המתגוררים בקהילה ובבני משפחותיהם, במסגרת המרפאה הפסיכיאטרית שבבית החולים רמב"ם.
בשנות השמונים, פתחה יהב קליניקה פרטית, בה עוסקת עד היום בפסיכותרפיה ובהדרכה.
נושאים מרכזיים בעבודתה המחקרית והטיפולית
קשיים ביחסי אהבה
יהב עוסקת רבות בחקר יחסי אהבה: ההבדל בין התאהבות לאהבה, השונות התרבותית של יחסי אהבה, ההבדל בין תלות לנתינה בקשרי אהבה, המנעד בין הפנטזיה למציאות, ההבדל בין התאהבות לאהבה, אהבות אובססיביות ועוד. היא חוקרת את השאלה, האם אהבה שוכנת בפער שבין הכמיהה לבין סיפוקה, האם האהבה נמצאת בהיעדר או בהתגשמות? בהיותה של אהבה מושג אניגמטי, מנסה המחקר להבין באמצעות שאלונים, ראיונות וניתוחי מקרה דפוסים חוזרים ואת מקורותיהם המצויים בילדות המוקדמת, בדפוסי התקשרות וביחסי אובייקט, הגורמים לאנשים מסוימים לבחור באובייקט שאינו מתאים, שאינו נמצא או אובייקט מתעלל, וממלאים את חיי הנפש שלהם בתחושות של תסכול ודכדוך. עוד מנסה גוף הידע אותו מגבשת פרופ. יהב לגשש אחר דרך לצאת מדפוסים הרסניים אלה לקראת יחסי אהבה מספקים. לאורך שנות עבודתה יישמה יהב ידע זה בעבודתה טיפולית: החל משנת 1975 עבדה בשירות הפסיכולוגי לסטודנטים בטכניון, כפסיכותרפיסטית ליחידים זוגות וקבוצתית, בגישות פסיכודינמיות קוגניטיביות והתנהגותיות, והחל משנת 1980 במסגרת קליניקה פרטית.
מודל הליווי ההתפתחותי שפיתחה יהב החל ב-2004, והוא מיושם ב-80 גנים ובמעונות היום של ויצו ונעמ"ת בחיפה, על ידי צוות רב מקצועי הכולל עובדות סוציאליות, קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, פסיכולוגיות ומטפלות באמנות. הפרויקט שנלמד על ידי גורמים בארץ ובעולם בכוונה ליישמו במקומות נוספים, זיכה את יהב בפרס ראש הממשלה ליזמות ולחדשנות שאינה למטרת רווח כספי. יהב הצליחה לגייס כספים לצורך פרויקט זה על מנת לבצע את הטיפולים בסביבה הטבעית, ללא סטיגמה, ולהנגיש את השירות לילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך[4] ובכללם לילדים ממשפחות יוצאות אתיופיה, להם הותאם פרויקט ייחודי, המשתף מנהיגים קהילתיים מקרב יוצאי אתיופיה החיים בחיפה.
יהב הייתה מעורבת בפרויקט "הורים במרכז", פרויקט רב תחומי להורים וילדים בגילאי 0–6 עם "שותפות חיפה-בוסטון"
עבודה עם מבוגרים וילדים שחוו הפרעת דחק בעקבות מלחמה וטרור
בזמן מלחמת לבנון השנייה לאור מצב החירום ומצוקת התושבים, הקימה יהב "קו חם" לסיוע רגשי לנפגעי חרדה, אותו הפעילה בסיוע מטפלי המרכז הקליני הבינתחומי[5]. בעקבות מלחמת לבנון השנייה[6] והידע שהצטבר אודות השפעתם של אירועי דחק בזמן מלחמה ופעולות טרור יזמה יהב והובילה פרויקט טיפולי ייחודי בילדים בני הקהילה האתיופית ופיתוח של מודלים התערבותיים לטיפול בילדים הגדלים בצילו של טרור מתמשך[7]
פסיכותרפיה טרום לידתית (פרה-נטאלית)
עבודתה של יהב בתחום הפסיכותרפיה הטרום-לידתית מתבססת על גוף ידע אמפירי, המוכיח שהעובר הוא בעל יכולת לחוש ולזכור חוויות מהתקופה שבין רגע ההתעברות ועד הלידה[8]. משמעותם של ממצאים אלו היא, שלרשמים, שחווה אדם טרום לידתו, עשויים להיות השפעות מרחיקות לכת וארוכות טווח על התפתחותו ועל רווחתו הנפשית[9]. העבודה הטיפולית מתבצעת בשלב בו מתקבלת ההחלטה להביא ילד לעולם, ובזמן ההריון. הידע מיושם בתמיכה נפשית ובסיוע ש"הוא בעל פוטנציאל תרפויטי עבור האם וכך גם עשוי להיות בעל השפעה על פרי ביטנה"[10].
ב-2007 הקימה יהב פורום לקידום הפסיכולוגיה הפרה-נטאלית בישראל, והיא פועלת כיו"ר הפורום.
כמו כן הוענקו ליהב תעודת הערכה מטעם החברה הרוסית לפסיכולוגיית הלידה והטרום-לידה (Russian Society of Prenatal and Perinatal Psychology and Medicine ), ופרס ההוקרה של ויצו ל"נשים פורצות דרך".
פעילות למען הקהילה
בין השנים 1979–1990 הייתה יהב בין מקימי מרכז צוותא לתרבות מתקדמת בחיפה, ופעלה בהתנדבות כראש ועדת חברים וראש ועדת רפרטואר חיפה.
^Yahav, R., Cohen, M. (2007). Symptoms of acute stress in Jewish and Arab Israeli citizens during the Second Lebanon War. Social Psychiatry & Psychiatric Epidemiology, 42, 830-836.
^Sharlin, S., Moin, V., & Yahav, R. (2006). When disaster becomes commonplace. Reaction of children and adolescents to prolonged terrorist attacks in Israel. co-published simultaneously in Social Work in Health Care. vol.43, no.213, 2006, pp. 95-114; and : International Social Health Care Policy Programs, and Studies (ed: Gary Rosenberg and Andrew Weissman) The Haworth Press, 2006, pp.95-114
^שרלין, ש., מוין, ו., ויהב, ר. (2008). להיות בפחד: תלמידים בעיר אריאל בצל טרור מתמשך. מחקרים יהודה ושומרון, 238-229.
^Chamberlain, D. B. (2000). Looking back: Personal reflections on the history of our association part I: Conception to birth. Journal of Prenatal & Perinatal Psychology & Health, 14(3-4), 237-242
^T. Verny, The Secret Life of the Unborn Child, 1981; Dell 1982 reprint: ISBN 0-440-50565-8
^פרופ' רבקה יהב, פרופ' גרגורי ברכמן, "שנת החיים הראשונה - אולי מאוחר מידי? עולמו האינטרסובייקטיבי של העובר", שיחות, כרך כ"ח, חוברת מס. 3, יולי 2014
