השכונה גובלת בפארק התעשיות רכטמן. מצפון לשכונה נמצאת רחובות ההולנדית שנוסדה ב-2001. בשנת 2012 הוקמה רחובות הצעירה, שנמצאת מדרום לשכונה. בשנת 2020 הוקמה חצרות המושבה שנמצאת ממזרח לקריית משה.
בתקופת המשנה והתלמוד התקיים במקום יישוב יהודי בשם זרנוקה.[1] חוקרים רבים סבורים שזרנוקה הייתה היישוב היהודי ממנו יצא החכם ר' חייא בר זרנוקי, המוזכר בתלמוד הבבלי. במקום נמצאו חרסים מהתקופה הרומית-ביזנטית. בתקופה הממלוכית היה זרנוקה כפר במחוז עזה וכן בתקופה העות'מאנית.
עד 1948 התקיים במקום הכפר הערבי זרנוגה. המסגד של הכפר נותר במקום גם לאחר פינוי הכפר.[2]
באוגוסט 1948 ביקשה קבוצת שילר מן המוסדות המיישבים, שיחכירו לה את אדמות זרנוגה,[3] וכמה מאות דונמים מן השטחים החקלאיים של הכפר נמסרו לידיה. בבתים הנטושים וסביבם הוקמו מעברות זרנוגה א' וב', שאליהן הגיעו בשנות ה-50 עולים מצפון אפריקה וניצולי השואה. המעברות צורפו לרחובות בשנת 1957.
הקמת השכונה והתפתחותה
השכונה הוקמה בשנות השישים של המאה ה-20 לאחר פינוי זרנוגה. בשנות השבעים הגיעו לשכונה גם עולים מברית המועצות.[4]
בשנות ה-90 הגיעו עולי אתיופיה לשכונה בעקבות מבצע שלמה. בקרב העדה זכתה השכונה לכינוי "אדיס הקטנה".[5] השכונה אומצה על ידי הפדרציה של ניו יורק ותרמה לה.[6]
בין 2008 ל-2018 קטנה אוכלוסיית השכונה בכ-10 אחוזים.[2]
באוקטובר 2019 אושרה תוכנית מועדפת לדיור (תמ"ל) עבור השכונה שכוללת 1,500 דונם. על פי התוכנית ייהרסו כ-1,400 דירות קיימות, וייבנו 10,000 חדשות שחלקן על קרקע בשכונה וחלקן יחידות דיור על קרקע משלימה.[7] במסגרת ההתחדשות העירונית ערכו משרדי האוצר והשיכון ורשות מקרקעי ישראל פיילוט שבו חלק מהכספים ממכירת קרקעות מושקעים בקרן ייעודית למימון פרויקטים של פינוי בינוי בשכונה.[2] על פי תוכניות העירייה אוכלוסיית השכונה תגדל ל-35 אלף נפש.[8] בספטמבר 2024 נהרסו שני מבנים ראשונים במסגרת פינוי-בינוי.[9]
אוכלוסייה
נכון ל-2023 בשכונה מתגוררים 6,500 תושבים.[2] יותר מ-55% מתושבי השכונה הם עולים ותיקים מאתיופיה.[7]
פשיעה
במהלך השנים סבלה השכונה מעוני ופשע.[4] בשנת 2004 נרצח בשכונה נער,[5] ב-2005 רצח נער בן השכונה נערה ברחובות.[10] ב-2007 נרצח נער בקטטה.[11] ביולי 2014 נדקרו למוות שני צעירים בקטטה בשכונה ובפברואר 2015 נהרג אדם בפיצוץ רכב.[12][13]
מוסדות
בשכונה מכינה קדם-צבאית ע"ש שלושת הנערים אייל יפרח, גלעד שער ונפתלי פרנקל "שובו אחים בשביל ישראל" שהוקמה ב-2015. בשכונה מתנ"ס "חוויות" וספרייה על שם מנשה מילוא. מועדון הכדורגל "יצ'אלאל", בית הנוער "חץ קדימה" ששייך לעמותת "לשובע" שהוקם ב-2003[14] שלו כ-80 חניכים, בתי הספר "עידוד" ו"הדרים" (יסודי), ישיבה תיכונית בית שלמה, תלמוד תורה "עץ החיים" וגן הבנים[15].
לקריאה נוספת
טלי חתוקה ואחרים, מרחב מיקוח : תהליכי התחדשות עירונית בעידן הנאו-ליברלי, המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, תל אביב: רסלינג, 2020. בעיקר בפרק 'מרחב-נדל"ן' עמ' 49–100.
