קפל העפעף הוא קפל עור בעפעף העליון המכסה את זווית העין הפנימית אשר גורם לעיניים להיראות מלוכסנות. שמו הלטיני של קפל העפעף הוא plica palpebronasalis.
גשר האף הוא אחד מתווי הפנים הראשיים המתקשר בדרך כלל באופן הדוק עם קפל העפעף. במצב בו בסיסו של גשר-אף נמוך יותר, גדלים הסיכויים להיווצרות קפל עפעף. ולהפך, הסיכויים להיווצרות קפל עפעף קטנים ככל שבסיס גשר האף ממוקם למעלה יותר. קיימים גורמים שונים המשפיעים על היווצרות קפל עפעף, ובהם המוצא הגאוגרפי, גיל ומצבים רפואיים מסוימים.
האנתרופולוג קרלטון ס. קון אמר כי "חצי קפל" מופיע באוכלוסיות פיניותוסלאביות, בעוד ש"קפל עפעף פנימי מלא" מופיע באוכלוסיות ה"מזרח" ו"בצפון הרחוק".
גיל
לרוב העוברים נעלם קפל העפעף במהלך ההיריון בין החודש השלישי לשישי.
מצבים רפואיים
לפעמים קפל עפעף הוא תוצאה של מום מולד. מצבים רפואיים המונעים מגשר האף להתפתח ולהזדקר, בדרך כלל נקשרים אל קפל העפעף. כ-60% מבני האדם הסובלים מתסמונת "דאון" הם בעלי קפל עפעף בולט. בשנת 1862, סיווג הרופא-המדען, ג'ון לנגדון דאון, תסמונת זו הקרויה על שמו. הוא השתמש במונח מונגולואיד כדי לתאר את הסובלים מהתסמונת. המקור לכינוי נעוץ בתאוריה האתנית של בלומנבאך ששלטה אז, ובתפיסתו כי ילדים בעלי תסמונת דאון חלקו קווי פנים פיזיים דומים (קפל העפעף) לאלו ממוצא מונגולי. בעוד שהכינוי "מונגולאיד" המשיך להיות בשימוש נרחב עד שנות ה-70 המוקדמות, כיום הוא נחשב לכינוי גנאי ולא מדויק, וכבר איננו בשימוש.
יש המשערים כי קפל העפעף נגרם כתוצאה מגורמים אקלימיים וכי ייתכן שהחל להתפתח יותר מפעם אחת במהלך האבולוציה של האדם. חשוב לציין שהבסיס הגנטי לקפל העפעף עדיין איננו ברור דיו.