במסגרת התוכנית עולות לשידור אמהות של חיילים ומספרות על בניהן או בנותיהן, על המסלול הצבאי של ילדיהן, על תחביביהם ועל המשפחה, על הקושי האישי שלהן ועל הפחדים שלהן.
מבנה התוכנית אינו מקורי לישראל ויובא מגרמניה, שם הייתה תוכנית רדיו בה קישרו אמהות עם בניהן השוטרים, הכבאים וגם החיילים דרך הרדיו. כש"יובאה" התוכנית לישראל היא עברה שינויים נדרשים בפורמט והייתה להצלחה עוד בתקופת אלכס אנסקי ואהוד גרף. בתחילה, דיברו בכל שבוע עם 4 אמהות ולא יצרו קשר עם החיילים בשטח, אך באמצע שנות התשעים הועלה הרעיון לשלוח בכל שבוע ניידת שידור אל החיילים בשטח אשר מהווים קהל בתוכנית, ומאז מבוצע הרעיון בהצלחה. מגישי התוכנית מגיעים באמצעות ניידת השידור של התוכנית לכל חלקי ישראל על מנת להביא את קולות החיילים, גם מהנקודה הרחוקה ביותר בה הם נמצאים. המגישים מאפשרים לחיילים הקרביים לספר קצת על ההווי הצבאי, ומחלקים פרסים לחיילים אותם הם מבקרים.
בתקופות של אירועים מיוחדים הפוקדים את המדינה גם מערכת התוכנית מתגייסת למען החיילים והתושבים. בתקופת מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 קיבלה התוכנית משמעות רבה ובלטה בקרב תוכניות הרדיו. החל מדצמבר 2010 משודרת התוכנית גם בערוץ 2, במסגרת שידורי הטלוויזיה החינוכית.
בשנת 2005 זכתה התוכנית בפרס מפקד גלי צה"ל לרגל משדר 25 שנה לתוכנית, ובשנת 2008 זכתה בפרס שנית בקטגוריית צבא וביטחון.
מנחי התוכנית
את התוכנית, אשר משודרת ברציפות משנת 1979, הגישה קרוב ל-5 שנים ד"ר אורלי מיכאלי. היא פרשה מהגשת התוכנית באוגוסט 2008. בדצמבר 2008 מונה מגיש חדש לתוכנית – עודד מנשה. עם כניסתו של מנשה לתפקיד נעשו שינויים גדולים במבנה התוכנית ובהם: קיצוץ משך התוכנית לשעה אחת במקום שעתיים, צמצום מספרן של האמהות המשתתפות בשידור וכן הוספו פינות חדשות. בעבר הגישו את התוכנית בין היתר: אהוד גרף, אלכס אנסקי, לאה עוז, עומר פרנקל, דני רובס וסיוון דורון. כיום מגישה את התוכנית השדרנית והקריינית נעמי רביע.
