קואנדה 1910 (Coanda-1910) היה מטוס דו-כנפי, הראשון שנבנה וטס עם מנוע סילון בשנת 1910.
הקואנדה 1910 תוכנן ונבנה על ידי המדען ואיש התעופה אנרי קואנדה בבית מלאכה של ג'יאני קאפרוני, בשנת 1910. המטוס הוצג בתערוכה האווירית השנייה בפריז באוקטובר 1910. המנוע המהפכני היה שילוב של מנוע סילון עם מנוע בוכנה - במקום מדחף, מנוע שרפה פנימית מניע מדחס, והאוויר הדחוס מעורבב עם דלק ומוצת בשני תאי שרפה, אחד בכל צד של גוף המטוס. כך נוצר כוח הדחף המניע את המטוס. שלד המטוס היה עשוי עץ והיה מכוסה בבד. הכנפיים הוחזקו על ידי מסבך ועל ידי כבלים. המנוע המיוחד הותקן בחרטום המטוס. תא הטייס היה פתוח ובו מושב אחד. זנב המטוס הותקן בזווית בת 45 מעלות.
במהלך טיסת ניסוי ב-16 בדצמבר1910 נצמדו גזי הפליטה של מנוע הסילון לגוף המטוס וגרמו לשרפה. קואנדה, שהטיס את המטוס, איבד את השליטה במטוס והתרסק. הטייס נפגע קלות בלבד. תופעת היצמדות גזי הפליטה נחקרה במהלך שנים רבות על ידי אנרי קואנדה וחוקרים אחרים, וזכתה לשם אפקט קואנדה. לא נבנו דגמים אחרים של המטוס מחוסר תקציב. בשנת 1931 נבנה מטוס איטלקי "קאפרוני קמפיני" CC.2 עם מנוע דומה. שלא כמקובל במטוסי התקופה, הכנף התחתונה הייתה קטנה בערך כדי מחצית מאורך הכנף העליונה. שפת הכנף העליונה הייתה עשויה מתכת עם שפה נעה להגברת העילוי ועם תאים לאחסון דלק ושמן.
