צ'ארלס מריון ראסל

צ'ארלס מריון ראסל
Charles Marion Russell

לידה	19 במרץ 1864 סנט לואיס, ארצות הברית
פטירה	24 באוקטובר 1926 (בגיל 62) גרייט פולס, ארצות הברית
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	הרנסאנס האמריקני
הושפע על ידי	פרדריק רמינגטון

צ'ארלס מריון ראסל (באנגלית: Charles Marion Russell ‏; 19 במרץ 1864 - 24 באוקטובר 1926)^[1] היה אמן של המערב האמריקאי. הוא יצר אלפי ציורים של בוקרים, אינדיאנים ונופי המערב בארצות הברית ובאלברטה, קנדה. הוא ידוע כ"אמן הבוקרים" הוא הפך לסנגורם של האינדיאנים במערב.

מתחם המוזיאון על שמו בגרייט פולס שבמונטנה מאכלס יותר מ -2,000 יצירות אמנות של ראסל וחפצים אישיים. אוספים גדולים אחרים קיימים באגודה ההיסטורית של מונטנה בהלנה, מונטנה, במרכז באפלו ביל בויומינג.

ילדות

אמנות הייתה תמיד חלק מחייו של ראסל. כשגדל במיזורי, צייר רישומים ופיסל דמויות חימר של בעלי חיים. לראסל היה עניין רב ב"מערב הפרוע" והיה מבלה שעות בקריאה על בנושא. ראסל צפה בחוקרים ובסוחרי פרווה שהגיעו לעיתים קרובות דרך מיזורי. הוא למד לרכוב על סוסים בחווה באילינוי, המדריך של ראסל היה אל"ם ויליאם פולקרסון, שהתחתן עם משפחת ראסל. בגיל שש עשרה עזב ראסל את בית הספר ונסע למונטנה לעבוד בחוות כבשים.^[2]

מונטנה והמערב

יום שקט ביוטיקה

ראסל עזב את חוות הכבשים ומצא עבודה עם ג'ייק הובר, צייד שהפך לחוואי. הוא היה בעל אדמות. ראסל למד ממנו רבות על דרכי המערב, ושניהם נותרו חברים לכל החיים.^[3] לאחר ביקור קצר בשנת 1882 במשפחתו במיזורי, חזר ראסל למונטנה, והתגורר שם ועבד בה עד סוף חייו.

הוא עבד כקאובוי במספר הזדמנויות ותיעד את החורף הקשה של 1886–1887 בציורים בצבעי מים. ראסל עבד באותה תקופה בחווה במרכז מונטנה. מנהל החווה קיבל מכתב מהבעלים ושאל כיצד עבר עדר הבקר את החורף. בתגובה שלח מנהל העבודה ציור בצבעי מים בגודל גלויה שראסל צייר. בעל החווה הראה את הגלויה לחברים ומכרים עסקיים, ובסופו של דבר הציג אותה בחלון ראווה בהלנה, מונטנה. לאחר מכן, האמן החל לקבל הזמנות לעבודות חדשות.

החל משנת 1888 בילה ראסל תקופה מסוימת עם האינדיאנים.^[4] שם הוא צבר הרבה מהידע האינטימי שלו על התרבות האינדיאנית בתקופה. כשחזר לחווה במרכז מונטנה בשנת 1889, מצא שהאזור התמלא במתיישבים. הוא עבד במקומות פתוחים יותר במשך כמה שנים לפני שהתיישב באזור גרייט פולס, מונטנה, בשנת 1892. שם עבד להתפרנס כאמן במשרה מלאה.

בשנת 1896 התחתן ראסל עם אשתו ננסי. הוא היה בן 32 והיא הייתה בת 18. בשנת 1897 הם עברו למרכז של גרנד פולס. ראסל בילה שם את רוב שארית חייו. הוא המשיך באמנותו, הפך לסלבריטאי מקומי וזכה לשבחי המבקרים ברחבי העולם. מכיוון שראסל לא היה מיומן בשיווק עבודתו, בדרך כלל ניתן לננסי הקרדיט שהפכה אותו לאמן ידוע בעולם. היא הציגה אותו בתערוכות רבות ברחבי ארצות הברית ובלונדון, ויצרה חסידים רבים לצייר.

הבוקר

כאמן, ראסל התפרסם בתקופה בה המערב הפרוע עניין מאוד אנשים שחיו בערים, ועדרי בקר עדיין נעו למרחקים ארוכים. הוא צייר תמונות של המערב הישן שהפכו מאוחר יותר למוטיב מרכזי בסרטי הקולנוע.

על אף שהיה מזוהה עם הספר האמריקני, מתח ראסל עצמו ביקורת חריפה על המחיר שגבתה ההתפשטות מערבה^[5]:

אתם שואלים אותי מיהו חלוץ? אומר לכם. החלוץ הוא אדם המגיע לאדמה בתולה, מציב מלכודות כדי לצוד את החיות בעלות הפרווה, טובח בחיות כדי להשיג בשר, כורת את העצים, קוצר את עשב הבר, הופך את האדמה, מרעיל את המים ומותח מיילים של גדרות תיל. הוא הורג באינדיאנים שחיו על האדמה לפניו. החלוץ הורס ומשחית ולכך הוא קורא "ציווליזציה". מי ייתן והאדמה תשוב להיות כפי שיצרה הבורא. כפי שאני ראיתיה לראשונה. מי ייתן ואיש מכם לא היה כאן כלל

ראסל הפיק כ -4,000 יצירות אמנות, כולל ציורי שמן וצבעי מים, רישומים ופסלים בשעווה, חימר, טיח וחומרים אחרים, חלקם גם בברונזה.^[6]

ייצוגים בעבודתו

עבודותיו של ראסל כללו מגוון רחב של נושאים, כולל אירועים היסטוריים מרכזיים וחיי היומיום במערב. עבודתו צוינה בזכות התיאור של אירועים היסטוריים ידועים מנקודת מבטם של העמים הילידים. הוא היה בעל עין חדה והבחין בזרמים החברתיים של החברה האינדיאנית וכן באותנטיות הרבה שבה הוא תיאר את לבושם וציודם של הבוקרים והילידים.

היסטוריונים החוקרים את תפקידי הנשים במערב מתחו ביקורת על הצגתו של ראסל את דמות הנשים. הם מציינים את הבדלים בחושניות בתיאוריו נשים לבנות וילידות, שכן נראה שהוא העביר את המיניות לנשים הילידות, כדי להתאים לסטנדרטים המוסריים ולתפיסות הנשים בתקופתו.

מרבית הציורים של ראסל של נשים לבנות מוצגים אותן כ"טהורות" ולא מיניים, מלבד ציורים המתארים באופן ספציפי זונות. לעומת זאת, צייר סדרת תמונות המציגה נשים ילידות חושניות.

לדעת חוקרים, אשתו ננסי שימשה מודל עבורו והיא הייתה יכולה לבטא את מיניותה באופן שבדרך כלל היה אסור על נשים לבנות "הגונות" באותה תקופה.^[7]

מוות

ביום הלווייתו של ראסל בשנת 1926, שוחררו הילדים מבית הספר כדי שיוכלו לצפות במסע ההלוויה. ארונו של ראסל נמשך על ידי ארבעה סוסים שחורים.^[8]

גלריה

• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צ'ארלס מריון ראסל בוויקישיתוף

• כתבי צ'ארלס מריון ראסל בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• צ'ארלס מריון ראסל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

1. Opitz, Editor, Glenn B. (1987). Mantle Fielding's Dictionary of american Painters, Sculptors & Engravers. Poughkeepsie, NY: Apollo Book. pp. 1047
2. Tribune Staff. "125 Montana Newsmakers: Charles Marion Russell". Great Falls Tribune. Retrieved August 28, 2011.
3. perfectdomain.com, Artmt.com may be for sale - PerfectDomain.com, perfectdomain.com (באנגלית)
4. Linda L. Osmundson, How the West Was Drawn: Cowboy Charlie's Art, Pelican Publishing, ISBN 978-1-4556-1515-5. (באנגלית)
5. Art: Old Montana Master
6. Charles M. Russell - Whitney Western Art Museum, Buffalo Bill Center of the West (באנגלית אמריקאית)
7. Susan Armitage (1987). The Women's West. University of Oklahoma Press. p. 26
8. John Taliaferro, Charles Marion Russell, Charles M. Russell: The Life and Legend of America's Cowboy Artist, University of Oklahoma Press, 2003, ISBN 978-0-8061-3495-6. (באנגלית)