הציטוקינין הראשון שנתגלה היה הקינטין, אך החשוב ביותר הוא זיאטין (Zeatin), אשר התגלה לראשונה בצמח התירס ואשר קרוי על שמו (השם הטקסונומי של התירס הוא Zea mays). המילה ציטוקינין עצמה מקורה במילה ציטוקינזה (חלוקת התא); ההורמון מעודד תהליך זה בצמח.
ציטוקינינים מעודדים את צמיחת הגבעול והענפים המשניים ומדכאים את צמיחת השורש. צמיחת הגבעול והענפים מתרחשת באמצעות חלוקת תאים. הציטוקינינים מעודדים פוטוסינתזה וסינתזה של כלורופיל, מעודדים היווצרות של עורקים (שיפה ועצה) בצמח ומעכבים את הזדקנות הצמח.
בניגוד לאוקסין, הורמון המעודד שלטון קודקודי בצמח (צמיחה רבה של הגבעול הראשי ביחס לענפים המשניים), הרי שציטוקינין מדכא זאת. ניתן לראות זאת במחלתעצים המכונה מטאטא המכשפה. המחלה נגרמת על ידי אורגניזמים שונים כגון חיידקי פיטופלזמה הגורמים לביטוי יתר של ציטוקינין ברקמות העץ, או פטריות המפרישות אותו וגורמות לביטול השלטון הקודקודי דוגמת עץ הליבנה (תמונה). הדבר גורם לצמיחת ענפים דמויי-שיח (או דמויי קן של ציפור) במקום ההידבקות, זאת עקב ההשפעה המדכאת של ההורמון על הדומיננטיות הקודקודית.
