החוקים המדויקים לא ידועים, אך מניחים שהם דומים למשחק השחמט - לכל שחקן 16 כלים בעלי יכולות תנועה שונות. לכל צד שמונה רגליים הנקראים Padàti/Bhata (חיילים רגלים) ו-8 קצינים. הניצחון מושג על ידי לקיחת כל הכלים של היריב למעט המלך.
ח
ז
ו
ה
ד
ג
ב
א
8
7
6
5
4
3
2
1
8
7
6
5
4
3
2
1
ח
ז
ו
ה
ד
ג
ב
א
עמדת הפתיחה במשחק צ'טורנגה: שימו לב שהמלכים לא נמצאים זה מול זה. המלך הלבן עומד ב-ה1 והמלך השחור ב-ד8.
בסנסקריט פירושה המילולי של המילה צ'טור-אנגה-באלה הוא צבא המורכב מארבעה מרכיבים, דהיינו פילים, מרכבות, פרשים וחיל רגלים. המשחק משקף חלוקה זו לארבעה מרכיבים של הצבא ההודי העתיק. חוץ מהמלך והיועץ או הגנרל שלו במרכז, הצבא מורכב מהיחידות הבאות:
חיל רגלים המיוצג על ידי שורה על רגלים מתקדמים
פילי מלחמה ליד מרכז הצבא. מאוחר יותר סברו שכלים חלשים אלו לא מהווים ייצוג מתאים לכוחו של הפיל האמיתי במלחמות הודו. לכן בוצע שינוי בצורת התנועה ובשם הכלי, ולעיתים קרובות הצריח מכונה פיל ואילו הרץ מכונה גמל. (השם גמל משמש גם לכלי אגדתי בעל יכולת תנועה שונה)
פרשים רכובים מיוצגים על ידי הסוס שתנועתו מקילה על פעולת האיגוף
מרכבות או אוניות שממוקמות בצידי הלוח שנעות במהירות אך בתנועות ליניאריות והופכות לצריח באירופה או לאוניה כאשר השחמט נודד צפונה לרוסיה.
את הצ'טורנגה שיחקו על לוח משובץ. בן שמונה שורות ושמונה עמודות (8*8) שנקרא אשתהפאדה (Ashtāpada). על הלוח היו מספר סימנים שמשמעותם לא ידועה כיום. הסימנים לא היו קשורים לצ'טורנגה אלא צוירו על הלוח מטעמי מסורת. היסטוריון השחמט מוריי שיער שבאשתהפאדה נעשה שימוש גם למשחק קוביות עתיק, שבו לסימנים הייתה משמעות.
8
7
6
5
4
3
2
1
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
לוח אשתהפאדה
אזכור קדום של משחק דמוי שחמט מיוחס לסובאנדהו ביצירתו ואסאואדאטה (סביבות שנת 600):
"זמן הגשמים שיחק את משחקו עם הצפרדעים ככלי שחמט עם צהוב וירוק כצבעים, כאילו נומרו על ידי לק, קפצו על המשבצות השחורות."
למרות האמור ביצירה זו, לא ברור שמדובר בשחמט, גם לפי אלו שתומכים ברעיון שמקור השחמט בהודו. המילה שתורגמה לכלי שחמט, nayadyutair, איננה ספציפית לשחמט ויכולה לציין כלים של כל משחק לוח. הצבעים אינם אלו של שני המחנות, אלא פירושם שלצפרדעים לבוש בעל שני צבעים - צהוב וירוק. לבסוף, יש המפרשים במקום "משבצות שחורות" - "קצוות שחורים של שדות מושקים", ומכל מקום, לוח השחמט שהיה בשימוש בהודו היה בעל צבע אחד - המשבצות השחורות הן המצאה אירופאית מימי הביניים.
המלומד ההודי מהמאה ה-7 באנאבהטה כתב בביוגרפיה של הקיסר ההודי הארשה את האזכור המוקדם ביותר לצ'טורנגה:
"בשלטונו של קיסר זה, רק הדבורים רבו מי יאסוף את הטל; הרגלים היחידות שנוסרו היו אלו של המדידות, ורק מהאשתהפאדה ניתן היה ללמוד כיצד לשרטט צ'טורנגה; לא קצצו יותר את ארבעת גפיהם של פושעים שנידונו..."
כל הטקטס מעלה מלא משחקי מילים. אם יש ספק קטן שהאשתהפאדה הוא משחק 8*8 משבצות, הרי המשמעות הכפולה של הצ'טורנגה, כצבא בעל ארבעה חלקים, שנוי במחלוקת. יש סיכוי שהאב הקדמון של השחמט מוזכר כאן, אך יש כאלו שאינם מסכימים ורואים בטקסט זה רמיזה לענק פורושה, שמיוצג לעיתים קרובות כמי שארבעת גפיו מקופלות על לוח 8*8 או 9*9. המיתולוגיה הוודית אומרת שהאלים תפסו אותו עם רשת, ושבקורבנו העולם נברא. נקודה זו נשארת פתוחה.
חוקי המשחק
החוקים המדויקים של משחק הצ'טורנגה אינם ידועים. היסטוריוני השחמט מאמינים שלמשחק היו חוקים זהים או דומים מאוד לאלו של השאתראנג'. מכל מקום אין ודאות לגבי טיב תנועתו של הגאזה (פיל), קודמו של הרץ בשחמט המודרני.
הראג'ה (מלך) זז כפי שזז המלך בשחמט, זהה לשאתראנג'.
המאנטרי (שר), ידוע גם כיועץ וכגנרל (סנפאטי) זז משבצת אחת באלכסון, כמו הפארס בשאתראנג'.
הראטה (מרכבה) שלעיתים מאויתת סאקאטה, נעה כמו הצריח בשחמט, כמו בשאתראנג'.
לגבי הגאזה (פיל) מתוארים שלושה מסעים שונים בספרות הקדומה:
שתי משבצות לכל כוון אלכסוני תוך דילוג על משבצת אחת, כפי שעושה האלפיל בשאתראנג'. זהו כנראה המסע העתיק ביותר. אותו המסע משמש עבור האוניה בגרסת ארבע הידיים של הצ'טורנגה.
8
7
6
5
4
3
2
1
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
גרסת ארבע הידיים של הצ'טורנגה - צ'טורג'י
הפיל בשחמט הסיני (שיאנג-צ'י) נע באופן דומה, אך ללא הקפיצה. (השם פיל משמש גם הוא לכלי אגדתי שאיננו יכול לקפוץ מעל כלי חוסם)
משבצת קדימה או משבצת לכל כוון אלכסוני - חשוב על ארבעת הרגלים והחדק של הפיל. זהו אותו המסע כמו הגנרל הכסוף בשוגי. במקרוק (שחמט תאי) וסיטואין (שחמט בורמזי) הפיל נע באופן דומה. המסע תואר בשנת 1030 לערך על ידי בירוני בספרו ההודי.
שתי משבצות בכל כוון אנכי, דילוג מעל משבצת אחת. כלי שנע באופן זה מכונה דאבאבה בסוגי שחמט שונים. המסע תואר על ידי אמן השחמט הערבי אל-אדלי בערך בשנת 840 בספרו על עבודת השחמט (חלק מהספר אבד). פירוש המילה הערבית דאבאבה היה בימים עברו כלי מצור מוגן ששימש להתקפת מבצר מוקף חומות וכיום פירושו טנק. ההיסטוריון הגרמני יוהנס קוהץ (1843–1918) טוען כי זהו המסע המוקדם ביותר של הראטה.
אשווה (סוס) נע כמו הפרש בשחמט, כמו בשאתראנג'. זהו אותו מסע מיוחד שמציין את המשחק כמי שמוצאו ההגיוני מהצ'טורנגה.
פאדאטי (חייל רגלי) ידוע גם כסאיניק (לוחם?) נע כמו הרגלי בשחמט, כמו בשאתראנג'.
אל-אדלי מציין שני הבדלים נוספים ביחס לשאתראנג':
הפט היה ניצחון לצד שנעשה עליו פט. חוק זה נראה לא הגיוני, אך הוא הופיע שוב בגרסאות שחמט באנגליה של ראשית המאה ה-17 (שנת 1600). על פי מקורות מסוימים, לא היה פט, הגם שזה לא סביר.
השחקן שהיה הראשון לחשוף את המלך היריב (ללכוד את כל כליו למעט המלך) - ניצח. בשאתראנג' זו גם זכייה, אך רק בתנאי שהצד היריב לא יכול לחשוף את המלך היריב במסעו הבא.
