ה-FRB הראשון שנצפה תועד על ידי דנקן לורימר וסטודנט שלו, דייוויד נרקביץ', בשנת 2007 כאשר עברו על נתוני פולסר מוקלטים, וכיום מכונה בשם "פרץ לורימר" (Lorimer Burst). מאז תועדו פרצים רבים, כולל שלושה שחוזרים על עצמם.[4][5][6][7][8][9][10][11][12]
אף שמקורם של פרצי FRB אינו מוסבר, חוקרים מעריכים בסבירות כמעט ודאית כי מקורן הוא אקסו-גלקטי. כאשר FRB הוא מקוטב, הדבר מצביע על כך שהוא נפלט ממקור בעל שדה-מגנטי חזק.[13] אך מקור זה, כאמור, עדיין בגדר תעלומה. מספר הצעות הונחו על השולחן כדי לנסות להסביר את מקור הקרינה, בהן כוכב נייטרונים, חור שחור וישות תבונית כלשהי שאינה מוכרת לנו.[14][15]
FRB שתועד בשנת 2012, שהוא אחד משלושת הפרצים אשר חוזרים על עצמם, כונה בשם FRB 121102, והוסיף מידע לגבי סווג מקור הקרינה. FRB 121102, ככל הנראה מזוהה עם גלקסיה במרחק של כ-3 מיליארד שנות אור מכדור הארץ, ונראה שהוא ארוג בסביבה קיצונית.[16][13] המקור הגלקטי הראשון שזוהה עבור FRB לא מחזורי, FRB 180924, זוהה בשנת 2019 והוא מגלקסיה גדולה, בערך כגודל שביל החלב. באוגוסט 2019, אסטרונומים דווחו על תיעוד של 8 FRB מחזוריים נוספים.[17]
במהלך מעקב שנמשך מנובמבר 2019 ועד אפריל 2020 מצאו אסטרונומים עדות לארבעה פרצים נוספים, הודות למידע מטלסקופ החלל האבל.[18]
^Duncan Lorimer (West Virginia University, USA); Matthew Bailes (Swinburne University); Maura McLaughlin (West Virginia University, USA); David Narkevic (West Virginia University, USA); et al. (באוקטובר 2007). "A bright millisecond radio burst of extragalactic origin". Australia Telescope National Facility. נבדק ב-2010-06-23. {{cite web}}: (עזרה)
^ 12Michilli, D.; Seymour, A.; Hessels, J. W. T.; Spitler, L. G.; Gajjar, V.; Archibald, A. M.; Bower, G. C.; Chatterjee, S.; Cordes, J. M.; et al. (11 בינואר 2018). "An extreme magneto-ionic environment associated with the fast radio burst source FRB 121102". Nature (באנגלית). 553 (7687): 182–185. arXiv:1801.03965. Bibcode:2018Natur.553..182M. doi:10.1038/nature25149. ISSN0028-0836. PMID29323297. {{cite journal}}: (עזרה)
