|
פריד אל-אטרש
פריד אל-אטרש (בערבית: فريد الأطرش; העשור השני של המאה ה-20 – 26 בדצמבר 1974) היה זמר, מלחין, נגן עוד וירטואוז ושחקן מצרי-דרוזי פופולרי. נחשב לאחד היוצרים הבולטים במוזיקה הערבית במאה ה-20.
קורות חיים
אל-אטרש נולד בכפר אל-קורייא (القريا) שבהר הדרוזים (אז באימפריה העות'מאנית, כיום בסוריה) למשפחה דרוזית. קיימות גרסאות שונות לגבי תאריך הולדתו המדויק. לפי גרסה אחת הוא נולד בחג הקורבן בשנת 1915 (19 באוקטובר).[1][2][3][4] לפי גרסה אחרת הוא נולד ב-1910,[5][6] אך סביר שגרסה זו אינה נכונה משום שהוריו התחתנו זמן קצר לפני כן, ולפריד היה לפחות אח בוגר אחד.[7][8] גרסאות אחרות מציינות את השנים 1917 או 1912.
באמצע שנות ה-20 עברה משפחתו למצרים, כבריחה מהכיבוש הצרפתי. מאוחר יותר, קיבלה המשפחה אזרחות מצרית. אמו שרה וניגנה בעוּד, דבר שגרם לו להתעניין במוזיקה בגיל צעיר.
אל-אטרש החל לשיר באירועי בית הספר. הוא למד באקדמיה למוזיקה, והפך לעוזרו של המחבר המפורסם ריאד סאנבטי. בשנות ה-30 התחיל אל-אטרש את קריירת השירה המקצועית שלו כאשר עבד עבור תחנות רדיו פרטיות במצרים. אחר כך קיבל משרת נגן עוּד בתחנת הרדיו הממלכתית, ומאוחר יותר אף החל לעבוד כזמר בתחנה.
הקריירה המוזיקלית שלו נמשכה לאורך ארבעה עשורים וכללה את הלהיטים "עלשאן מליש ע'יירכ" ו"יא עואזל פלפלו". הוא הלחין מבחר מגוון של שירים וזכה להערכה רבה כמלחין, זמר ונגן. הוא טען כי אף שבחלק מיצירותיו ניכרת השפעה מוזיקלית מערבית, הוא נותר תמיד נאמן לעקרונות המוזיקה הערבית. אף שרוב יצירותיו רומנטיות באופיין, הוא הלחין מספר שירים דתיים ולאומניים.
הוא השתתף ב-31 סרטים ערביים, בעיקר מוזיקליים, מ-1941 ועד מותו ב-1974. אל-אטרש זכה להערצה רבה בעולם הערבי, והוא נחשב לאחד מ"ענקי הזמר הערבי", אך הוא הרגיש שהוא אינו זוכה להערכה מספקת. הוא זכה להערצה רבה מחוץ למצרים, בעולם הערבי וגם בישראל. בשנת 1962 ניסה מעריץ תושב דלית אל כרמל לחצות את הגבול במטרה לפגוש את אל-אטרש. הוא נתפס וריצה שתי שנות מאסר וחצי בכלא בקהיר. ב-1962 הוקרן בירושלים הסרט בכיכובו, "לחן אל־חלוד", וזכה לקהל רב, למגינת ליבם של מבקרי התרבות בתקשורת הישראלית.[6]
אל-אטרש הלחין וכתב את מאות שיריו.
גם אחותו הצעירה אמאל שנולדה ב-1912, הייתה זמרת מפורסמת, אסמהאן, וזמן מה הם עבדו יחדיו, עד מותה בשנת 1944, לאחר שמכוניתה התדרדרה לנהר הנילוס.[6] בשנת 1941 הם כיכבו בסרטם הראשון, ופריד הלחין את הפסקול לסרט.
אל-אטרש סבל מבעיות לב ב-30 שנות חייו האחרונות. בשנותיו האחרונות הוא רזה באופן קיצוני. ב-26 בדצמבר 1974 נפטר אל-אטרש מדום לב בביירות. הוא נקבר בקהיר, לצד אחיו ואחותו.
פריד אל-אטרש מעולם לא נישא. במהלך השנים ניהל רומנים עם נרימן צאדק, מלכת מצרים האחרונה,[9] ורקדנית הבטן המצרית סאמיה גמאל.[10] בינו לבין הזמרת הישראלית מאיה קזביאנקה היה רומן שנמשך כארבע שנים עד סמוך למותו, ורומן זה עומד במרכז ספרה האוטוביוגרפי "אני והוא".[6][11][12]
עיבודים לעברית
לרבים מלחניו של אל-אטרש הותאמו שירים ופיוטים עבריים.[13] הפיוט "מול אלי וגדלו", שכתב הרב ניסים בן הרב יצחק הלוי, נכתב לפי מנגינת השיר יא עואזל פלפלו, שהלחין וביצע אל-אטרש.[14] יצחק סונה כתב שירים עבריים ללחנים של אטרש (אל גליל ללחן "יא ג'מיל" ושמח בני בחלקך ללחן "אנא ואינתא לווחדינא"[15]). אהוד מנור כתב את מילות השיר "דמיון מזרחי", שביצעה ירדנה ארזי, ללחן של אל-אטרש. משה גיאת כתב מילים בעברית לשיר של אל-אטרש ("נורה נורה").[16] פרץ-דרור בנאי כתב את השיר "שיגע בנו כבודו" לפי מנגינת "אדי אלרביע" של אטרש.[17]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Sherifa Zuhur, "Musical Stardom and Male Romance: Farid al-Atrash", in Colors of Enchantment: Theater, Dance, Music, and the Visual Arts of the Middle East, edited by Sherifa Zuhur, (American University of Cairo Press: 2010), p. 280
- ^ Farid al-Atrash: Biography, IMDb
- ^ "Prominent Egyptians – Egyptian Government State Information Service". Sis.gov.eg. December 26, 1974. Archived from the original on February 11, 2012.
- ^ Joel Gordon, Atrash, Farid al-, Oxford Dictionary of African Biography, edited by Henry Louis Gates, Emmanuel Akyeampong, and Steven J. Niven, 2012
- ^ גוגל יצרה דודל לכבוד 110 שנים להולדת אל-אטרש ב-19 באוקטובר 2020, בהסתמך על גרסה זו. Farid al-Atrash’s 110th Birthday, Doodle Archive.
- ^ 1 2 3 4
 איל שגיא ביזאוי, 40 שנה למותו של גדול זמרי ערב: מדוע פריד אל־אטרש לא קיבל את הכבוד המגיע לו?, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2014
- ^ Sherifa Zuhur, "Musical Stardom and Male Romance: Farid al-Atrash", in Colors of Enchantment: Theater, Dance, Music, and the Visual Arts of the Middle East, edited by Sherifa Zuhur, (American University of Cairo Press: 2010), p. 280 n. 195
- ^ Today: the birthday of the king of the oud, Farid al-Atrash - Why did the sources differ about his birth?, Middle East 24
- ^ Sami M. Moubayed, Steel & Silk: Men and Women who Shaped Syria 1900-2000 (Cune Press: 2006), p. 526;
Ilan Pappé, The Modern Middle East (Psychology Press: 2005), p. 172
- ^ Samia Gamal Interview, July 22 2021;
Sami M. Moubayed, Steel & Silk: Men and Women who Shaped Syria 1900-2000 (Cune Press: 2006), p. 525;
Emmanuel Kwaku Akyeampong and Henry Louis Gates (Jr.), Dictionary of African Biography, Volumes 1-6, (Oxford University Press: 2012), p. 289
- ^ דפנה לוי, שלך לכל החיים, פריד, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2001
- ^ אינס אליאס, למה שכחנו את מאיה קזביאנקה, באתר הארץ, 9 בינואר 2019
- ^ עוזיאל סבתו, מפיירוז אל סעודה שלישית, באתר ערוץ 7, 30 ביולי 2021
- ^ מול אלי וגדלו, באתר הפיוט והתפילה מבית סנונית (הספרייה הלאומית)
- ^ מנחשים? אלו שירי השבת האהובים בצה"ל, באתר "סרוגים", 17 בינואר 2019
- ^ יעקב בר-און, משה גיאת: "מזוהר ארגוב אפשר היה לצפות להכל. סרט מתח וסיפור עצוב", באתר מעריב אונליין, 23 במאי 2019
- ^ שרון דינר, שפרה פרץ נגנית העוד מבאר שבע לא מפחדת לשיר פיוטים אנדלוסיים שרק גברים נהגו לשיר אותם בארץ, באתר באר שבע נט, 16 בפברואר 2022
|
|
.svg){kind=logo}
