פקק שעם הוא פקק נפוץ לאטימת בקבוקי יין. הפקק הוא אטם שצורתו בדרך כלל קונית או גלילית ומשמש לסגירת מכלים. בניגוד למכסה שסוגר את המכל באופן חיצוני מבלי לגרוע מהנפח הפנימי, פקק השעם מוכנס פנימה לתוך המכל באופן חלקי או מוחלט. פקקי שעם משמשים גם לסגירת צנצנות וחביות.
החומרים המשמשים לייצור הפקק הם שעם טבעי או חומרים סינתטיים שונים[1].
היסטוריה
ממצאים שמעידים על שימוש בפקקי שעם נמצאו בקברים במצרים העתיקה[2].
ייננים צרפתיים לא השתמשו בפקקי שעם עד לאמצע המאה ה-17, אלא אטמו את הבקבוקים בפיסות בד שהוספגו בשמן והוכנסו בלחץ לתוך צוואר הבקבוק[3]. פקק השעם נכנס לשימוש בשנת 1600 לערך.
בעיית השיעום
שיעום (אנ') הוא מצב בו ליין יש מאפיינים של ארומה או טעם לא נעימים, הנובעים מפעילות חיידקית המתרחשת בתוך פקק השעם האוטם את הבקבוק[4]. הבעיה קיימת רק בפקקי שעם טבעי.
