פסוראלן (באנגלית: Psoralen) הוא תרכובת הבסיס היסודית, במשפחה של תרכובת כימיקל אורגני טבעי, בשם פוראנוקומרין (Furocoumarin). הוא מקורב מבנית לקומרין (Coumarin)[1] על ידי הוספת טבעת פוראן (Furan), ועשוי להיחשב לנגזרת של אומבליפרון (Umbelliferone).
פסוראלן הוא מוטגן, רעלן פוטוטוקסי ופוטוקרצינוגני שפוגע בדנ"א וברקמות ועלול לגרום לבני אדם האוכלים אותו רגישות קיצונית לאור השמש. הוא מצוי באופן טבעי בזרעיו של צמח השרעול, וכמו כן בתאנים, בסלרי,[2] בפטרוזיליה, בצמח הזנטוקסילום, בצמח האנג'ליקה הסינית ובתפוז ברגמוט (זן הדרי שאינו משווק למאכל, אך נמצא בתה מסוג ארל גריי). כמו כן נעשה שימוש נרחב בפסוראלן בטיפול PUVA, שהיא שיטת טיפול למחלות עור ויטיליגו, פסוריאזיס, אקזמה, בהרת ולימפומת עור של תאי T.
השימוש בפסוראלן צריך להיעשות בזהירות, מאחר שפורוקומרינים (אנ') רבים הם רעילים ביותר עבור בעלי חיים. אחדים מהפורוקומרינים נמצאים אף בשימוש בנחלים באינדונזיה לצורך לכידת דגים.
שימושים
שימוש חשוב בפסוראלן הוא ב-PUVA, טיפול לבעיות עור, כגון ויטיליגו פסוריאזיס (בהרת), פסוריאזיס ואקזמה. הפסוראלן מגביר את רגישות העור לאור אולטרה סגול, ומאפשר קבלת אדמומיות בעור (החיונית לתהליך הריפוי) גם באור UVA. UVA לבדו ללא פסורלן לא גורם לאדמומיות בעור גם בעוצמות גבוהות, אך יחד עם הפסוראלן כאשר העור נחשף ל-UVA הוא כן מקבל אדמומיות.
הפסוראלן נמרח תחילה על העור או נבלע דרך הפה, כדי להפוך את העור לרגיש יותר לאור, ולאחר מכן העור נחשף לקרינה על סגולה מטווח UVA. טיפול ה-PUVA הוא בעל יעילות קלינית גבוהה, אך תופעת הלוואי שלו היא הזדקנות העור וסיכון מוגבר לסרטן העור.[3]
פסוראלן גם הומלץ לטיפול באלופציה (אובדן שיער חלקי) וגם בטיפול אפרזיס, שַם הפסוראלן נמהל עם תאי הדם הלבנים שהוצאו, לפני החשיפה לקרינת העל סגולה.
הפסוראלן הוא מוטגן, ולשם כך נעשה בו שימוש במחקרים בביולוגיה מולקולרית. פסוראלן המוחדר לתא, תוך חשיפה לאור על סגול (קרינת UVA) יכול לגרום לנזק חמור ל-DNA, עד כדי אפופטוזה (השמדה עצמית מבוקרת של התא).
על אף תכונת הפוטוקרצינוגניות של הפסוראלן,[4][5] נעשה בו שימוש בתור חומר משזף, בתוך תכשירי קרם הגנה מפני השמש, עד לשנת 1996[6] בה נאסר החומר לשימוש (כ-15 שנה לאחר שתכונת הפוטוקרצינוגניות של הפסוראלן הייתה ידועה).
פסוראלן נמצא בשימוש בתכשירי האצת שיזוף, אך על המשתמשים בהם להיות מודעים לכך שפסוראלן מגביר את רגישות העור לקרינת השמש. אנשים בעלי עור בהיר נמצאים בסיכון פי 4 לחלות במלנומה, מאשר בעלי עור כהה, כאשר המינון גבוה מידי וגורם לכוויה בעור.
הפסוראלן התגלה במצרים העתיקה וככל הנראה נעשה בו שימוש רפואי במצרים העתיקה.
לקריאה נוספת
ד"ר שרון מועלם, דווקא החלשים שורדים, אריה ניר, 2009.
