פירמידת קסטיוס נבנתה כקבר עבור גאיוס קסטיוס בין השנים 18 לפנה"ס ו-12 לפנה"ס. גאיוס קסטיוס היה שופט וחבר בקולגיום דתי של אפולונים - אחד מארבעת המסדרים הדתיים של רומא העתיקה במאה הראשונה לפנה"ס.
הקבר, עשוי הבטון נבנה בצורת פירמידה שצופתה בשיש לבן. הפירמידה בנויה על בסיס של יסודות אבן טרוורטין. אורכה ורוחבה של הפירמידה 22 מטרים, וגובה 36.4 מטרים.
במרכז הפירמידה חדר קבורה שאורכו 5.95 מטרים, רוחבו 4.1 מטרים וגובהו 4.8 מטרים. החדר עוטר בפרסקאות, אולם אלה דהו במהלך השנים (התיאור האחרון המצוי של פרסקאות אלה מקורו בשנת 1660).
כתובות
בחזיתות המזרחית והמערבית של הפירמידה כתובה הכתובת:
C · CESTIVS · L · F · POB · EPULO · PR · TR · PL
VII · VIR · EPOLONVM
שמשמעותה:
גאיוס קסטיוס, בן לוקיוס, פרטור, חבר בקולגיום של האפולונים
טריבון הפלבאים, ספטמוויר אפולונום (חבר אחת מארבע הכתות הדתיות)
בצד המזרחי של הפירמידה, מתחת הכתובת לעיל, מופיעה הכתובת:
כתובת זו מציינת כי יורשיו של קסטיוס הם מרקלוס ואלריוס מסאלה קורבינוס (מפקד צבא ידוע), פובליוס רוטיליוס לופוס (נואם ידוע), ולוקיוס יוניוס סילאנוס. הכתובת מציינת כי היורשים אספו מימון לבניית הפירמידה על ידי מכירת בגדים יקרי ערך.
בשונה מהפירמידות במצרים פירמידה זו תלולה יותר וגבוהה יותר, וככל הנראה מדובר בהשפעה נובית. ככל הנראה לא הייתה זו הפירמידה היחידה שנבנתה ברומא. פירמידה נוספת נבנתה בסמוך לקריית הוותיקן ומאוזוליאום אדריאנוס, אולם זו נהרסה במאה ה-16.
בעת בניית הפירמידהי העריצו הרומאים את הבנייה המצרית - פירמידות נבנו בכל רחבי האימפריה הרומית, ואובליסקים הוצבו במקומות שונים ברומא (בהם במרכז הקירקוס מקסימוס).
בעת בניית חומות אורליאנוס בין השנים 271–275, שולבה הפירמידה בחומה (על מנת לחסוך בעלויות בניית החומה, שולבו בה מבנים רבים).
בימי הביניים נשכחו בוני הפירמידה, ותושבי רומא האמינו כי הפירמידה היא קברו של רמוס (sepulcrum Remi)[1], ואילו הפירמידה בסמוך לוותיקן היא קברו של רומולוס. רק בעקבות שיפוץ הפירמידה בשנות ה-60 של המאה ה-17, בהוראת האפיפיוראלכסנדר השביעי, התגלו כתובות שהבהירו את מטרת הפירמידה וזהות בנויה.
