ב-1883 נישא לזורקה, נסיכת מונטנגרו ולזוג נולדו חמישה ילדים. ב-1887 נפטרה ביתו מילנה בהיותה בת שנה וב-1890 במהלך לידת בנם החמישי אנדריו, נפטרו זורקה רעייתו והרך הנולד.
נסיבות עלייתו לשלטון
ב-1903 גבר חוסר השקט הפוליטי בממלכת סרביה והחלו התארגנויות בתוך הצבא והמערכת הפוליטית שמטרתן להדיח את המלך אלכסנדר הראשון. העוינות כוונה גם כלפי רעייתו דראגה מאסין, שלא נמנתה עם משפחות האצולה, הייתה עקרה ובממלכה רווחו שמועות על כוונת הזוג להכריז על אחיה של דראגה כיורש העצר. במקביל הורעו מאוד יחסי החוץ של סרביה, הן מול האימפריה הרוסית והן מול האימפריה האוסטרו-הונגרית. ב-11 ביוני 1903 פרצה בבלגרד הפיכה צבאית שהונהגה על ידי דרגוטין דימטרייביץ' מפקד המודיעין הצבאי הסרבי ובני הזוג המלכותי נרצחו בארמונם.
ב-15 ביוני 1903 אישרה האספה הלאומית הסרבית את מינויו של פטר קאראג'ורג'ביץ' למלך סרביה, פה אחד, והוא שב לממלכה מגלותו.[3] ב-21 בספטמבר1904, נערך טקס ההכתרה הרשמי בבלגרד וב-9 באוקטובר 1904 נערך טקס המשיחה.
שנות שלטונו
פטר היה ליברלי יותר מקודמו ושאף להפוך את סרביה למונרכיה חוקתית. הוא נקט במדיניות חוץ פאן בלקנית, תוך ניסיונות התקרבות לממלכת בולגריה שכנתה של סרביה שחתרה במקביל לסרבים להגמוניה אזורית. הסרבים והבולגרים יישרו קו פרו-רוסי במדיניות החוץ שלהם והקימו את הליגה הבלקנית שמטרתה הייתה למזער ככל הניתן את אחיזתה של האימפריה העות'מאנית בשטחים אירופיים.[1] ב-8 באוקטובר1912 פרצה מלחמת הבלקן הראשונה והצבא הסרבי כבש שטחים נרחבים במקדוניה הווארדארית, אלבניה ומונטנגרו. הבולגרים הפרו את הברית מול חברותיהם לליגה הבלקנית ופרצה מלחמת הבלקן השנייה, אשר במהלכה הובס הצבא הבולגרי. המלחמה נתפשה בציבוריות הסרבית כהישג גדול והוא נזקף לזכותו של פטר הראשון. במסגרת הסכם בוקרשט שחתם את מלחמת הבלקן השנייה, זכו הסרבים בשטחים נרחבים במרכז מקדוניה. ב-24 ביוני1914, הודיע פטר הראשון על פרישה בפועל מניהול ענייני הממלכה בשל מצבו הבריאותי, והעברת סמכויותיו לבנו אלכסנדר, אשר הפך רשמית לעוצר.[4] רשמית, פטר הראשון עדיין אחז בתואר מלך סרביה. הנסיך ג'וֹרגֶ'ה, בנו הבכור של פטר ויורש העצר המיועד נושל מתוארו ומעמדו ב-1909 לאחר שרצח את אחד ממשרתיו וכך הפך אלכסנדר ליורש העצר.
לאחר רצח פרנץ פרדיננד הכריזה האימפריה האוסטרו-הונגרית מלחמה על סרביה ופרצה מלחמת העולם הראשונה. בחלקה הראשון של המערכה על סרביה הצליח הצבא הסרבי לבלום את האוסטרו-הונגרים ובהמשך להדוף אותם אל מחוץ לגבולות הממלכה. בהמשך, הצטרפו הבולגרים למתקפה וביחד עם כוחות צבא הקיסרות הגרמנית ויחידות הצבא האוסטרו-הונגרי תקפו את הסרבים בשתי חזיתות והממלכה קרסה, תוך מניין נפגעים רב מקרב חיילי הצבא והאוכלוסייה האזרחית. פטר הראשון, יורש העצר אלכסנדר, ממשלתו, שרידי צבאו ואלפי פליטים נסוגו דרך הרי אלבניה לדורס השוכנת לחופיה האדריאטיים של הנסיכות ומשם פונו לאיקורפו.[5] הנסיגה הארוכה והקשה דרך ההרים האלבניים עשתה שמות במצבו הבריאותי של המלך והוא הלך והדרדר. בהמשך, עברו ההנהגה והצבא הסרבים לאזור סלוניקי שבממלכת יוון, שם הצטרפו לכוחות מדינות ההסכמה בחזית המקדונית והיוו גורם משמעותי בהכרעתה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה נהרגו בקרבות או נפטרו ממחלות 275,000 חיילים ו-450,000 אזרחים מתוך 4.5 מיליון תושבי ממלכת סרביה. מלאכת שיקום הממלכה הוטלה על יורש העצר אלכסנדר. לאחר התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית נולדה ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים. הופעתו האחרונה בציבור של המלך פטר הראשון הייתה ב-1 בדצמבר1918, עת הוכרז כמלך הראשון של הממלכה החדשה. פטר קאראג'ורג'ביץ' הלך לעולמו באוגוסט 1921 בבלגרד[6] והוא בן 77 שנים.
.svg){kind=small}
