ערך זה עוסק בקבוצה חברתית ברומא העתיקה. אם התכוונתם לדגם מכונית, ראו
פקארד פטרישיאן.
פטריקים (בלטינית: patricii) הוא שמה של קבוצה חברתית מהמעמד הגבוה ברומא העתיקה. בתקופת האימפריה הרומית המאוחרת שימש המונח לתיאור תואר מיוחד, פטריקיוס (patricius), של בכיר בחצר המלכותית. המילה "פטריקיוס" מבוססת בחלקה על המילה הלטינית pater, שמשמעותה "אב".
בתקופת מלכי רומא ואולי אף לפניה היו הפטריקים מעמד האצולה. בראשית הרפובליקה הרומית היו הפטריקים עדיין קבוצה שלטת בעלת מעמד מוּרש בעיר המדינה. כל המגיסטראטות היו אסורות לפלבס. נישואים בין פטריקים לפלבאים נאסרו אף הם. למרות זאת ישנה סברה לפיה התקיימה תופעה של מעבר של פטריקים צעירים לשורות הפלבס ברפובליקה הקדומה מתוך תקווה שכפלבאים יהיו להם סיכוי גדול יותר לכהן במגיסטראטות הפלבאיות, וזאת בניגוד למגיסטראטות הרגילות, שהיו מעטות יותר ושמורות לאנשים בגיל מבוגר יחסית[1].
לא ידוע על מקור החלוקה בין פלבס לפטריקים. לפי תאוריה אחת, מקור החלוקה הוא בימי המלוכה כאשר הפטריקים היו המשפחות שבניהם היו חברי הסנאט. מאידך, לפי תאוריה אחרת, החלוקה נוצרה עם יסוד הרפובליקה כאשר חברי הסנאט ייסדו לעצמם מונופול שלטוני על המדינה.
עם הזמן הגיעו הפטריקים לידי התנגשות עם הפלבס, ואט-אט נאלצו הפטריקים לוותר על זכויות היתר המעמדיות שלהם. בשנת 494 לפנה"ס נוצרה משרת טריבון הפלבס כדי להבטיח את זכויות הפלבאים, ועל הפטריקים נאסר לכהן במשרה זו. ב-367 לפנה"ס נפתחו כל המשרות למועמדים פלבאים, וחשיבות ההבחנה בין פטריקים לפלבאים החלה להתפוגג. בנוסף לכך, מאחר שהמעמד הפטריקי היה מוּרש בלבד, לא נוצרו משפחות פטריקיות חדשות, ומספרן הלך והצטמצם.
כבר בתקופת הרפובליקה התיכונה הרומית, במאה השנייה לפנה"ס, הפכו משפחות פלבאיות אמידות לחלק בלתי נפרד מהאליטה הרומית החדשה, הנוביליטאס, והיתרונות שהציעה הפטריקיות לא חרגו מעבר לתוספת יוקרה וכהונה במספר משרות דתיות שהחשובה ביותר הייתה הפונטיפקס מקסימוס. מתקופה זו קיימות עדויות על פטריקים שארגנו את אימוצם על ידי משפחות פלבאיות כדי שיוכלו לכהן במשרת טריבון הפלבס, הפטריקי הראשון שעבר בוודאות לפלבס היה גאיוס סרוויליוס גמינוס, שכיהן כקונסול של שנת 203 לפנה"ס.
בעקבות הידלדלות מספר הפטריקים בשלהי הרפובליקה, יוליוס קיסר ואוגוסטוס חוקקו מספר חוקים המעבירים פלבאים למעמד של פטריקים, ונוהג זה השתרש גם בדורות הבאים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
