אַבּוּ נַצְר פַדְל בְּן סַהְל א-תֻּסְתַרִי (בערבית: ابو نصر فضل بن سهل التستري), או בשמו העברי חֶסֶד בֶּן יָשָׁר, היה יהודי קראי, סוחר גדול בפוסטאט ומראשי הקהילה היהודית במצרים במחצית הראשונה של המאה ה-11.
יחד עם אחיו אבו סעד התוסתרי, היה אבו נצר מקורבו של הח'ליפה הפאטמי אל-מסתנצר (אנ'). לאחים התוסתרים הייתה השפעה רבה על חיי הקהילה היהודית במצרים, ובתקופה מסוימת נשא חסד התוסתרי בכהונת "ראש היהודים".
למרות היותם קראים, שמרו האחים התוסתרים על קשרים עם הקהילה הירושלמית הרבנית בפוסטאט, עם אפרים בן שמריה ראש הקהילה היהודית בפוסטאט ועם פטרונו, גאון ישיבת ארץ ישראל רבי שלמה בן יהודה. הוא היה בקשרים טובים עם עלי בן עמרם שבהמשך מונה למנהיג הקהילה היהודית בעיר.
לפדל היה בן בשם ישר, שנפטר בחיי אביו. בגניזה הקהירית שרד מכתב תנחומים שנשלח לפדל על ידי רבי עלי המומחה, שכיהן כ"חבר" בישיבה הארץ ישראלית, בעקבות פטירת בנו ישר[1].
זמן מה לאחר הירצחו של אחיו, אבו סעד, באוקטובר 1047, סולק גם אבו נצר מן החצר הפאטמית.
לקריאה נוספת
- משה גיל. התסתרים: המשפחה והכת. תל אביב: המכון לחקר התפוצות: המפעל מורשת לחקר יהדות המזרח, 1981.
- Walter J. Fischel. Jews in the Economic and Political Life of Mediaeval Islam. London: Royal Asiatic Society, 1937, pp. 68-89.
- Marzena Zawanowska. “Sahl ibn Faḍl al-Tustarī]”. Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Consulted online on 30 November 2016.
הערות שוליים