מועדון הכדורגל “פַאקֵל וורונֵז'“ (ברוסית: Футбольный клуб «Факел» Воронеж) הוא מועדון כדורגל רוסי מהעיר וורונז' המתמודד בליגת העל הרוסית בכדורגל. משמעות שמו של המועדון ברוסית הוא "לפיד" (ברוסית: Факел) וזהו שמו מאז 1977.
המועדון נוסד בשנת 1947 והתמודד בליגת העל הסובייטית בשנים 1961—1985 ובליגת העל הרוסית בכדורגל בשנים 1992, 1997, 2000, 2001 וב-2022. המועדון זכה באליפות ליגת המשנה הסובייטית בעונת 1984 ושלוש פעמים באליפות הליגה השנייה בעונות 1994, 2004, 2014/15). בעונת 1984 העפילה לשלב חצי גמר הגביע הסובייטי בכדורגל. הישג השיא של הקבוצה בליגת העל הרוסית בכדורגל הוא מקום 13 בעונת 2000. בגביע הרוסי הקבוצה העפילה לשלב רבע גמר בעונת 2011/2012.
היסטוריה
בתקופה הסובייטית
בשנת 1947, אגודת הספורט "קריליה סובייטוב", בחסות מפעל התעופה של וורונז' הקימה קבוצת כדורגל. הקבוצה קיבלה את השם "קריליה סובייטוב", אך בשל משטר הסודיות במפעל הביטחוני, בעיתונות ובכמה מסמכים הקבוצה החלה להיקרא קבוצת מחוז סטלין. בשנת 1949 הקבוצה זכתה באליפות מחוז וורונז' וקיבלה את הזכות לייצג את וורונז' וסביבתה באליפות רוסיה הסובייטית בכדורגל. ב-18 באפריל 1954, הקבוצה השתתפה לראשונה באליפות ברית המועצות במשחק הביתי מול שחטיור דונסקוי שממחוז טולה. וורונז' הפסידה במשחק זה בתוצאה 1:2. את משחק הבכורה שלה בגביע הסובייטי קריליה סובייטוב ערכה בקייב מול משינוסטרויטל המקומית והפסידה 0:1. הקבוצה התמודדה במשך חמש שנים בליגות המקצועניות של ברית המועצות, אך הקבוצה מוורונז' לא זכתה להצלחה רבה וההישג הגבוה ביותר היה מקום 6 בעונות 1956 ו-1957 בליגה הסובייטית השנייה.
בשנת 1959, בשל מעבר מפעל התעופה לבעלות אגודת הספורט "טרוד" (עמל), הקבוצה החלה להיקרא בשם זה. בשנת 1960, המועדון העפיל לראשונה לליגה העליונה באליפות ברית המועצות (ליגת העל הסובייטית בכדורגל), אך לא הצליח להחזיק מעמד שם, כשהוא סיים במקום 15 בעונת 1961. ב-1977 שמה של הקבוצה שונה ל"פאקל".
בשנת 1977, בליגה השנייה של אליפות ברית המועצות, סיים המועדון במקום השני באזור השלישי ופינה את מקומו לקובאן. בשנת 1978, הקבוצה בזכתה באליפות הליגה השנייה והעפילה לליגה הראשונה בעונה הבאה. בעונת 1979, וורונז' הייתה בדרך הבטוחה לסיים במקום השני ולהבטיח העפלה לליגת העל הסובייטית בכדורגל אך בסופו של דבר סיימה במקום החמייש, כאשר מלך השערים של הקבוצה, ולדימיר מוחנוב, הבקיע 31 שערים, שנותר לשיא בהיסטוריה של הקבוצה. את עונת 1980 סיימה הקבוצה במקום ה-12.
בעונת 1984 זכה המועדון באליפות הליגה הראשונה והעפיל לליגת העל הסובייטית. בגביע, פאקל הגיעה לחצי הגמר. בדרך, פאקל גברה על טקסטילשצ'יק איוואנובו, פחטקור טשקנט וז'לגיריס וילנה. במשחק רבע הגמר, ב-28 באפריל 1984, באצטדיון טרוד, ניצחה וורונז' את ספרטק מוסקבה בתוצאה 2:0. את השערים כבשו ויאצ'סלב מורשקינצב (דקה 4) ואלכסנדר מינייב (דקה 88). בחצי הגמר שנערך באצטדיון קירוב בלנינגרד צפו 73,000 איש, מהם 7,000 צופים מוורונז', אך פאקל הפסידה למי שתסיים את העונה כאלופת המדינה: זניט סחטה ניצחון 0:1 בתוספת הזמן (משער עצמי של אנדריי ששקין בדקה 92). בשנת 1985, וורונז' חזרה לליגה הבכירה. אך סיימה את העונה במקום הלפני אחרון, 17 וירדה לליגת המשנה הסובייטית.
בשנת 1988, וורונז' זכתה שוב באליפות הליגה השנייה וחזרה לליגה הראשונה. בשנים 1989-1991 נמנעה מירידת ליגה. עם זאת, בתקופה שבין 1977 ל-1992, הרשויות האזוריות לא השקיעו כספים בקבוצה.
לאחר התפרקות ברית המועצות
בשנת 1992, לאחר קריסת ברית המועצות, זכתה פאקל בזכות לשחק בליגת העל הרוסית בכדורגל, אך לא יכלה להישאר בה. לפני תחילת העונה כל השחקנים המובילים עזבו את הקבוצה, כשרובם שיחקו מאוחר יותר בטקסטילשצ'יק קמישין. הקבוצה הייתה צריכה לגייס שחקנים ממועדון הכדורגל בוראן, שייצג את מפעל התעופה של וורונז'. בשנת 1993, פאקל ירדה גם מהליגה הראשונה ועברה לליגה השנייה. עם זאת, בעונת 1994 וורונז' עם 62 נקודות זכתה באליפות המרכז של הליגה השנייה ושוב חזרה לשחק בליגה הראשונה. בעונת 1995 פאקל סיימה במקום 13. ברם, בעונת 1996, לאחר שחיזקה את הסגל שלה עם כדורגלנים כמו ולרי גורודוב, אולג ואלכסיי מורוזוב, אנדריי יודין ומיכאיל זובצ'וק, סיימה פאקל במקום השלישי, מה שהספיק לה לקבל את הזכות לשחק בליגת העל בעונת 1997. אך גם כעת הקבוצה ירדה חזרה לליגה הראשונה בתום עונה אחת בלבד.
בשנת 1998, הקבוצה סיימה במקום העשירי בליגה הראשונה ובשנת 1999 סיימה במקום השני וחזרה להתמודד בליגת העל בעונת 2000, כאשר בעונה זו הצליחה הקבוצה לראשונה בתולדותיה להישאר בליגה העליונה, כאשר הצליחה לגבור במהלך העונה על קבוצות כמו ספרטק, צסק"א ודינמו.
העשור הראשון והשני של המאה ה-21
בתחילת 2002, שמה של הקבוצה שונה למועדון הכדורגל וורונז'. שינוי השם הוביל לעזיהת אוהדים וההנהלה התרצתה להחזיר את השם לפאקל וורונז'. בשנת 2003, הקבוצה ירדה לליגה השנייה. אך בשנת 2004, זכתה שוב באליפות הליגה השנייה וחזרה לליגה הראשונה. לפני עונת 2005 היה למועדון חוב גדול והרשויות סירבו לתמוך במועדון. בשנת 2005 הקבוצה הצליחה לשמור על מקומה בליגה הראשונה, אך בעונת 2006 סיימה במקום 19 ושוב ירדה לליגה השנייה. ב-26 בפברואר 2007, בהחלטת מועצת התאחדות ליגת הכדורגל המקצוענית, פאקל הורדה לליגה השלישית, בשל מצבה הכלכלי.
הקבוצה התמודדה בליגת הכדורגל החובבנית של רוסיה בעונות 2007 ו-2008. בדצמבר 2009, הקבוצה חזרה לליגה השנייה. הפעם מושל מחוז וורונז' אלכסיי גורדייב החליט לעמוד בראש חבר הנאמנים של המועדון. ב-12 באוגוסט 2010 מונה קונסטנטין סרסאניה למאמן הקבוצה. הקבוצה צברה רצף של 12 משחקים ללא הפסד וסיימה את העונה במקום הרביעי, כשאיבדה 3 נקודות בלבד לטורפדו במוסקבה, שזכתה בטורניר.
בינואר 2011, מועדון קרסנודאר צורף לליגת העל הרוסית, כדי להחליף את סאטורן, שפרשה מהטורניר. לפיכך, נעשה צורך להחליף את קרסנודאר בליגה הראשונה והתאחדות הכדורגל הרוסית המליצה לליגת הכדורגל הלאומית לקבל את מועדון פאקל לליגה. העונה החלה עבור וורונז' עם 1:0 בחוץ על דינמו בריאנסק, במשחק בית שבו נכחו 20,000 צופים.
בעונת 2012, פאקל הגיעה לרבע גמר הגביע הרוסי אך הפסידה ב-22 במרץ במשחק רבע הגמר בחוץ לרוסטוב בפנדלים. בסוף עונת 2011/12, הקבוצה סיימה במקום ה-19, בליגה הלאומית וירדה לליגה השנייה שוב.
בעונת 2013/14 היא סיימה שלישית ולפני תחילת עונת 2014/15 הוחלט למנות את פאבל גוסב, שכבר אימן את מועדון וורונז' בשנת 2002, למאמן החדש. פאקל פתחה את העונה עם שבעה ניצחונות רצופים אך במשחק חוץ עם טמבוב, פאקל איבדה את הנקודות הראשונות שלה עם תיקו 2:2. הקבוצה יצאה לפגרת החורף בהפרש של 4 נקודות מסגניתה ריאזאן. לאחר הפגרה שיחקה פאקל את משחק החוץ הרשמי הראשון שלה בליפצק עם מטאלורג המקומית, שהסתיים בתיקו 1:1. לאחר מכן, פאקל צברה רצף של 9 ניצחונות רצופים והבטיח העפלה לליגה הלאומית כבר אחרי מחזור 27. כך, פאקל החזיקה במאזן נטול הפסדים, כשצברה 80 נקודות מתוך 90 אפשריות, עם 25 ניצחונות ו-5 תוצאות תיקו. בגביע רוסיה, הקבוצה הודחה בשלב 16 האחרונות, כשהפסידה 2:1 בתוספת הזמן לעיני קהל של 20 אלף אוהדים, מול טורפדו מוסקבה.
הקבוצה התחזקה בכמה שחקנים מליגת העל כמו אנטון ימלצ'נקו ורוסלאן אבאזוב מרוסטוב, פאבל סטפנץ מאופה, מיכאיל באגייב מטורפדו וגם ויקטור סבז'וב מסיביר, כמה משחקני שיניק ירוסלבל כנו דניל גרידנייב וארתור רילוב, אלכסנדר קסיאן, אולג סמסונוב מטיומן וקפטן סוקול סראטוב אלכסנדר דוטוב. בסוף העונה, המועדון סיים במקום הששי.
לפני תחילת עונת 2016/17, כמה שחקנים מוולגר אסטרחן הצטרפו לפאקל, החלוץ רוסלן בולוב, הקשר הלטבי איוונס לוקיאנובס והמגן דמיטרי איוואנוב שחתמו על החוזה עם פאקל. חלוץ אורנבורג ניקיטה סטלקין, קשר סיביר איוואן נגיבין ואחרים חיזקו גם הם את סגל פאקל. בסוף העונה, פאקל סיימה במקום העשירי ורוב השחקנים עזבו את המועדון. הקבוצה פתחה את עונת 2017/18 עם סגל חדש, שהשפיע על תוצאותיה בתום העונה: היא סיימה במקום האחרון. עם זאת, בשל סירוב קבוצות רבות להעפיל לליגה, אף אחת מהקבוצות שעמדו בסכנת ירידה לא הודחה ופאקל שמרה על מקומה בליגת המשנה.
את עונות 2018/2019, 2019/2020 הקבוצה סיימה במקומות 17 ו-19, בהתאמה, אך שוב ניצלה מירידת ליגה לאחר סירוב קבוצות להעפיל לליגה הראשונה. את עונת 2020/2021 פאקל סיימה במקום התשיעי והתחזקה היטב לקראת עונת 2021/2022, מה שעזר לה לסיים במקום השני ולהעפיל לליגה הבכירה לראשונה מזה 21 שנה.
החזרה לליגת העל הרוסית
לאחר 22 שנים בליגות הנמוכות, פאקל הצליחה להעפיל לליגת העל הרוסית בעונת 2022/2023, כאשר באותה עונה הצליחה לסחוט הישגים נאים מול הקבוצות הגדולות בליגה, כולל שוויון 3:3 מול דינמו מוסקבה ושוויון 2:2 מול קרסנודאר ועם ממוצע של כ-19,000 צופים במשחקי הבית שלה.
אצטדיון הקבוצה ומתקן אימונים
בשנים 1947-2024, פאקל אירחה את משחקי הבית באצטדיון המרכזי בוורונז' המכיל 21,305 מושבים וכולל 4 יציעים המקיפים את האצטדיון.[1] ב-17 בנובמבר 2010 נערך כאן משחק ידידות בין רוסיה לבלגיה, שבו רוסיה הפסידה 0:2. ב-18 במאי 1985 נמדדה כמות שיא של צופים למשחק כאשר במחזור 12 בליגת העל הסובייטית בכדורגל מול דינמו קייב, 36,500 צפו היו ביציעים.[2] מאז 2024 מארחת פאקל את משחקי הבית באצטדיון פאקל וורונז' הקטן יותר ומכיל 10,000 מושבים, בעקבות סגירת האצטדיון המרכזי לשיפוצים.
הקבוצה מתאמנת במתקן האימונים בשכונת טניסטי בוורונז' ברחוב שדרת קלנובאיה 1.
תארים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
