פאנדורו (באיטלקית: Pandoro) הוא לחם שמרים איטלקי מתוק, הנחשב למאכל מסורתי של חג המולד בכל רחבי איטליה[1].
לפאנדורו צורת כוכב בעל שמונה צלעות, מאובק היטב באמצעות סוכר וניל ומדמה את הרי האלפים האיטלקיים במהלך חג המולד.
רכיביו הם קמח, סוכר, חמאה וביצים ומשמעות שמו היא לחם הזהב.
היסטוריה
הפאנדורו הופיע לראשונה בימי רומא העתיקה, והוזכר בכתביו של פליניוס הזקן, לאחר שזה הזמין אופה שהכין לו פרחים של קמח עם חמאה ושמן[2].
הלחם מוזכר גם בימי הביניים, כאשר לחם לבן היה נצרך על ידי המעמד העליון בלבד ולחם שחור אפיין את אנשי המעמד התחתון, אך לחמים מתוקים היו נצרכים רק על ידי בני האצולה, והוגשו לאורחים שהגיעו אל הארמון. לכן לחמים אלה נודעו גם בשם לחם מלכותי או לחם זהוב.
הלחם היה נדבך חשוב במטבח של האצולה הוונציאנית בתקופת המאה ה-18.
ההיסטוריה המודרנית של הפאנדורו החלה בעיר ורונה, איטליה, בתאריך 30 באוקטובר 1894 לאחר שהקונדיטור האיטלקי דומניקו מגלאטי (Domenico Melegatti) אפה עוגת ספוג בצורת כוכב בעל שמונה צלעות המוגשת בתוספת אבקת סוכר ורשם אותה כפטנט.
טעמו המסורתי של הפאנדורו הוא וניל, אך כיום מוגש במגוון גרסאות עם ציפויים שונים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
