ענת מְיַסֵּד-כנען (נולדה ב-26 בפברואר 1973) היא עורכת דין ישראלית המשמשת מאז ספטמבר 2021 בתפקיד הסניגורית הציבורית הארצית.
ביוגרפיה
נולדה בקריית טבעון, לאסתר לבית טולדנו, וד"ר גבריאל מיסד לבית מיוסט. בילדותה למדה בבית הספר "Mathilda Marks Kennedy School" בלונדון, ובנעוריה בתיכון "Greengates School" במקסיקו סיטי.
מיסד-כנען היא בעלת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת חיפה, שניהם בהצטיינות. שימשה כחברת מערכת כתב העת משפטים.[1] התמחתה בבית המשפט העליון בלשכת השופטת טובה שטרסברג-כהן, ולאחר מכן עבדה כשנתיים כפרקליטה במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה במחוז חיפה. בשנת 2000 פרשה מן הפרקליטות, עבדה כסנגורית בשוק הפרטי, התמחתה בפלילים וניהלה משרד עורכי דין בחיפה במשך 13 שנים.
הסניגוריה הציבורית
החל משנת 2011 שימשה כרפרנטית חיצונית של הסניגוריה הציבורית וסייעה בליווי סניגורים אחרים המייצגים בתיקים. בשנת 2013 הצטרפה כעובדת מן המניין לסניגוריה.
בשנת 2014 נבחרה לכהן כסנגורית הציבורית המחוזית במחוז חיפה,[2] אף שימשה חברה בצוות הבכיר של הסנגוריה הציבורית. במסגרת תפקידה, יזמה והקימה את הפורום הארצי לראיות פורנזיות וריכזה את הפורום למניעת הרשעות שווא בסנגוריה הציבורית.[3] כיום, חברה בוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן בראשות השופט בדימוס פרופ' יורם דנציגר בתור נציגת הסנגוריה הציבורית.[4] במסגרת התמחותה העבירה קורס בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב תחת הנושא: "עיון מחדש בראיות מדעיות".[5]
מיסד כנען ידועה כמבקרת של נוהלי עבודת פרקליטות המדינה.[6] לצד זאת, חרף ביקורת ציבורית הביעה תמיכה במינויו של עמית איסמן לתפקיד פרקליט המדינה.[7]
הסניגורית הציבורית הארצית
בספטמבר 2021 בחרה בה ועדת הסנגוריה הציבורית, בראשות שר המשפטים גדעון סער, לתפקיד הסניגורית הציבורית הארצית.[8]
בעניין פרשת השימוש ברוגלה במשטרת ישראל, ביקרה מיסד-כנען את החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להסתפק בבחינת הפרשה בוועדה בראשות עמית מררי, המשנה ליועץ. כמו כן, מבקרת את המדיניות בתי המשפט המאשרים במרבית המקרים את בקשות צווי החיפוש של משטרת ישראל, את תנאי המעצר בישראל, תפיסת חזקת התקינות בהליך הפלילי המקובלת בישראל, מדיניות הסדרי הטיעון, ועוד. לתפיסתה:
התפקיד של הסנגוריה הוא לאתגר את המערכת המשפטית ולהטיל ספק בבקשות, בהנחות ובקביעות של גופי האכיפה, הן בייצוג והן ברמה המוסדית. בראש ובראשונה, אנחנו עסוקים בהענקת ייצוג איכותי ביותר לחלשים ביותר בחברה הישראלית בשעתם הקשה ביותר, מול מערכת אכיפה חזקה מאוד.
חיים אישיים
נשואה לעמיחי כנען, מנהל בחברת השיווק הרפואי גאמידור דיאגנוסטיקה,[9] אם לשלושה ומתגוררת ביישוב נופית.
קישורים חיצוניים
- עו"ד ענת מיסד-כנען, באתר הסניגוריה הציבורית
- עו"ד ענת מיסד-כנען, הקמת הוועדה לצמצום הרשעות השווא היא בגדר בשורה של ממש, באתר מעריב אונליין, 29 במאי 2018
- הדר גיל-עד, "עוצרים אותנו על שטויות, עושים לנו דברים שבחיים לא היו עושים", באתר ynet, 3 ביולי 2019
ענת מיסד־כנען, תיק זדורוב: בסוף גם השופטים הם בשר ודם, בעיתון מקור ראשון, 16 ביולי 2021- אבישי גרינצייג, "גם השופטים יידרשו לחשבון נפש": הסנגורית הציבורית מאתגרת את מערכת המשפט, באתר גלובס, 11 בפברואר 2022
הערות שוליים
- ^ מערכות משפטים לדורותיהן, באתר האוניברסיטה העברית.
- ^ פוסט של הסניגוריה הציבורית ברשת החברתית פייסבוק, 26 במאי 2014.
- ^ ראו: הסניגוריה הציבורית דוח פעילות 2017, אוגוסט 2020, עמ' 133; הסניגוריה הציבורית דוח פעילות 2019, אוגוסט 2020, עמ' 81
- ^ הסניגוריה הציבורית, דוח פעילות שנתי 2022, עמ' 75
- ^ עיון מחדש בראיות מדעיות - עו"ד ענת מיסד כנען, עו"ד גל רוזנצויג, באתר אוניברסיטת תל אביב.
- ^ ציוץ של דניאל דולב ברשת החברתית טוויטר, 5 בינואר 2020;
כנס ביקורת לא לגיטימית חלק 2, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:40:03) – דקה 26:20
- ^ ציוץ של גלי צה"ל ברשת החברתית טוויטר, 3 בדצמבר 2020.
- ^ אורלי הררי, ענת מיסד-כנען מונתה לסנגורית הציבורית הארצית, באתר ערוץ 7
- ^ הנהלה, באתר חברת גאמידור דיאגנוסטיקה.
