עלמת קוסובו או עלמת שחרור השדה (בסרבית: Косовка девојка) היא הדמות המרכזית בשיר בעל אותו שם, השיר הוא חלק מ"מחוג קוסובו" (שירה העוסקת במיתולוגיה הקוסובואית) אשר הוא בעצמו חלק מהשירה האפית הסרבית. בשיר מסופר על עלמת חן צעירה שמחפשת בשדה הקרב אחר בעלה הארוס ומסייעת ללוחמים סרבים פצועים במים, יין ולחם לאחר קרב קוסובו בשנת 1389 בין סרביה לאימפריה העות'מאנית. לבסוף היא מוצאת את הלוחם הפצוע והגוסס פאבל אורלוביץ' שאומר לה שארוסה מילאנו טופליקה ואחיו לדם מילוש אוביליץ' ואיבן קוסנצ'יץ' מתים. לפני הקרב הם העניקו לה גלימה, טבעת זהב וצעיף לחתונה כהבטחה לחזרה בטוחה, אך הם נהרגו ופאבל הצביע על כיוון הגופות. השיר מסתיים ב:
"אוי עלוב! הרע הוא הונך!
אם אני, עלובה, הייתי אוחזת באורן ירוק,
אפילו האורן הירוק היה נובל."
במאה ה-20
השיר הפך פופולרי מאוד כסמל לחמלה נשית ולצדקה. אורוש פרדיץ' לקח את הנושא בשנת 1919 עם ציור שמן באותו הכותרת. בשנת 1907, הפסל איוון מסטרוביץ' יצר תבליט שיש של הנושא כחלק ממחוג קוסובו. אמניתקרואטית אחרת, מירקו ראצ'קי, ציירה גרסה של עלמת קוסובו.
