עינוי דין הוא התמשכות משפטו של אדם לאורך זמן ללא סיבה מוצדקת. דבר זה אסור במדינות רבות בעולם, כולל ישראל, והוא מעוגן במספר אמנות בינלאומיות ומוכר בתור הזכות למשפט מהיר.
בהלכה היהודית
בהלכה היהודית עינוי הדין אסור. חז"ל אף אמרו כי ”חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִנּוּי הַדִּין”[1].
במשפט העברי נדרש בית הדין לסיים פסיקה משפטית תוך יום אחד בלבד, ובדיני נפשות כשהדין נוטה להרשעה תוך יומיים בלבד.
מסיבה זו יש איסור להתחיל דיני נפשות ביום שישי, כדי שהדיון לא יידחה לראשון.
בעולם
בארצות הברית נאסר עינוי הדין על פי התיקון השישי לחוקה הקובע כי "בכל תביעה פלילית, לנאשם תהיה הזכות למשפט מהיר". אך עם זאת התיקון לא קובע זמן שנחשב לסביר לצורך בדיקת הראיות והגשת כתב האישום, ומותיר זאת לשיקול דעת בית המשפט. במקרה Barker v. Wingo (אנ') בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע ארבעה קריטריונים לפיהם תיבדק הסבירות של התמשכות ההליכים, המבחן כולל את משך העיכוב, הגורם לעיכוב, יחס הנאשם כלפי זכותו למשפט מהיר וקיומו של נזק מהתמשכות ההליכים. במקרה שהתבצע עינוי הדין עשוי האישום להתבטל. מדינות מסוימות בארצות הברית קבעו זמן מוגדר לצורך הגשת התביעה; ניו יורק, למשל, קבעה בחוק שעל כל עבירה למעט רצח על התביעה להיות מוכנה למשפט תוך שישה חודשים לכל היותר.
קישורים חיצוניים
- הערך "ענוי הדין", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- עינוי דין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אביעד הכהן, מניעת עינוי דין וקציבת זמן מרבי להליכי חקירה ומשפט, באתר משרד המשפטים, פרשת השבוע, גיליון 512, ויקרא תשפ"א
- הרב יהודה זולדן, עינוי דין, עלון ארגון רבני צהר, י"ג בכסליו תשע"ד
- עו"ד יורם שפטל, עינוי דין: גם לנוער הגבעות מגיעות זכויות אדם, באתר מעריב אונליין, 18 בינואר 2019
- * הרב ברוך פז, איסור עינוי דין, אתר פסקים, תמוז תשפ"ג
- "לא יעלה על הדעת שמשפט העוסק בענייני משפחה יימשך שנתיים ושלוש", אתר אשדוד נט, 15 במאי 2012
- בשיתוף עו"ד מעיין אגיב, מה קורה שהגרוש לא מפסיק להגיש תביעות? הכל על התעללות משפטית בסכסוכי גירושים, באתר מאקו, 18 בספטמבר 2023
- דלית יניב-מסר, כך מנציחה המדינה סחטנות בהליכי גירושים, באתר גלובס, 7 ביוני 2015
- חיים אהרנוביץ', עינוי הדין, לשוננו לעם לה, תשמ"ד, עמ' 157–163
הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
