עיטור המופת של משטרת ישראל הוא העיטור השלישי בחשיבותו מבין העיטורים הניתנים לשוטרי משטרת ישראל. העיטור מוענק על ידי המפכ"ל (לשוטרים) והוא ניתן על ”מעשה שנעשה באומץ לב והוא ראוי לשמש מופת”.
היסטוריה
בשנת 1972 חוקק חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, תשל"ב–1972 ובמסגרתו יוסד עיטור המופת בארגונים אלו. העיטור הוענק לראשונה בשנת 1975 לכמה עשרות שוטרים ואנשי משמר הגבול. בשירות בתי הסוהר הוענק העיטור לראשונה בשנת 2005. בין מקבלי עיטור המופת של השב"ס נמנים 37 הסוהרים שנספו באסון הכרמל.
כמה מקבלי עיטור המופת ידועים הם: ניצב יעקב גנות, מדחת יוסף ורנ"ג פסקל אברהמי מהימ"מ. למספר שוטרים הוענק יותר מעיטור מופת אחד.
בפברואר 2019 הוענק האות (בגרסתו האזרחית) לשני אברכים תושבי ברוקלין על שהצילו את רס"ם נעמאן פארס ממחבל שהתנפל עליו בעיר העתיקה בירושלים.
עיצוב העיטור וענידתו
את העיטור עיצב נתן קרפ. מדליית העיטור היא עיגול בקוטר כ-4 סנטימטרים עליו יש צורה של מנורת שבעה קנים. במרכזה של המנורה ענף עץ זית ובתחתיתה כוכב עליו סמל המשטרה. העיטור מחובר לסרט כחול ברוחב 4 סנטימטרים ובו שני פסים לבנים דקים. העיטור עשוי כסף ומשקלו כ-25 גרם.
את העיטור מנפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות.
אות העיטור הוא כחול ובו שני פסים לבנים דקים. כאשר אדם זכאי ליותר מעיטור מופת אחד הוא עונד תג בצורת הפארה על אות העיטור ודין תג זה כעיטור נוסף. על אף נוהל זה, מרבית השוטרים שקיבלו יותר מעיטור מופת אחד עונדים יותר מאות עיטור אחד. אות העיטור על הצד השמאלי של החזה והעיטור עצמו, כאשר הוא נענד, הוא נענד בצד ימין.
ראו גם
קישורים חיצוניים
