עגלת שלישייה

שטחי מואב

עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה היא עיר מקראית במואב, בסמוך לצוער, שהמשיכה להתקיים גם בתקופות מאוחרות יותר כעיר מחוז.

העיר נזכרת במקרא פעמיים במסגרת "משא מואב" שנאמר הן על ידי ישעיהו הנביא: ”לִבִּי לְמוֹאָב יִזְעָק בְּרִיחֶהָ עַד צֹעַר עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה כִּי מַעֲלֵה הַלּוּחִית בִּבְכִי יַעֲלֶה בּוֹ כִּי דֶּרֶךְ חוֹרֹנַיִם זַעֲקַת שֶׁבֶר יְעֹעֵרוּ כִּי מֵי נִמְרִים מְשַׁמּוֹת יִהְיוּ” (ספר ישעיהו, פרק ט"ו, פסוקים ה'–ו'); והן על ידי ירמיהו הנביא: ”מִזַּעֲקַת חֶשְׁבּוֹן עַד אֶלְעָלֵה עַד יַהַץ נָתְנוּ קוֹלָם מִצֹּעַר עַד חֹרֹנַיִם עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה כִּי גַּם מֵי נִמְרִים לִמְשַׁמּוֹת יִהְיוּ” (ספר ירמיהו, פרק מ"ח, פסוק ל"ד).

בתרגומי המקרא העתיקים הובן בדרך כלל הצירוף "עגלת שלישייה" כצירוף הדומה לעגלה משולשת ומוסב על מואב או צוער כדי לייצג את עוצמתן.^[1]

העיר נזכרת גם במקורות מאוחרים יותר, כגון רשימת הערים שכבש אלכסנדר ינאי במואב, רשימות נבטיות, והאונומסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה-4 לספירה)^[2].

בארכיון בבתא, שנמצא במערת האיגרות בנחל חבר, נזכרת מספר פעמים העיר "עגלתין" כעיר מחוז בדרום מזרח ים המלח, אשר התקיימה בה קהילה יהודית; זאת, כאשר אחת הערים המשויכות אליה הייתה הלוחית, הנזכרת לצד "עגלת שלישייה" גם בתיאור המקראי^[3].

מקומה המדויק של העיר הקדומה טרם זוהה באופן מדויק.

הערות שוליים

1. י' ידין, החיפושים אחר בר-כוכבא, 176; אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', 79.
2. אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', 79.
3. י' ידין, החיפושים אחר בר-כוכבא, 176; אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', 79.