סקנג'בין (פרסית: سکنگبین, ערבית: سکنجبین) הוא סירופ המשמש להכנת משקה המקובל במטבח הפרסי. הוא עשוי מתערובת של דבש או סוכר עם חומץ, ולעיתים מטובל גם בנענע או מנטה.
מקובל להגישו בקיץ כמשקה צונן (שרבטה סקנג'בין - شربت سکنجبین), בייחוד בקיץ, לעיתים בלוויית חתיכות מלפפות. בחג ה'סיזדה בדר'(אנ') הנחגג ביום האחרון של הנורוז (היום השלושה עשר לחודש הראשון בלוח השנה הפרסי) מקובל לאכול עלי חסה טבולים בתרכיז. המשקה נפוץ מאירן גם למטבחים הסלג'וקיים והעות'מאניים, ובטורקית הוא מכונה Sirkencübin.[1] סולטנים עותמאניים נהגו לשתות אותו במיוחד בארוחות האיפטר בימי הרמאדן.[2]
מקורתיו של הסירופ עתיקים[3] והוא מתואר כבר על ידי אבן סינא בחיבור 'ייתרונות המשקא הנקרא סקנג'בין' (ערבית:منافع الشراب المسمي سكنجبين)[4]. המשקה מוזכר גם בשירו של ג'לאל א-דין רומי - "תן עוד דבש לסקנג'בין, כי אנחנו הולכים ומוסיפים חומץ'.[5]
השם סקנג'בין נגזר מהשורש הפרסי סרקה (سرکه) שפירושו חומץ, והשורש 'אנגבין' (انگبین) שפירושו דבש. בערבית האות ک השנייה מוחלפת ב-ج (או בכתב פונטי הצליל /g/ מתחלף ב-/dʒ/).
.jpg)
