סטפאן חנא סטפאן

סטפאן חנא סטפאן
ستيفان حنا ستيفان
Stephan Hanna Stephan

סטפאן חנא סטפאן, סביבות 1935
לידה	1894 בית ג'אלא, ארץ ישראל העות'מאנית
פטירה	1949 (בגיל 55 בערך) לבנון
עיסוק	חוקר, מתרגם
מעסיק	מחלקת העתיקות המנדטורית, ירושלים
נושאי כתיבה	חקר שירה עממית ערבית פלסטינית, תרגומי מסמכים מסורית ומטורקית עות'מאנית
יצירות בולטות	תרגום של תיאורי ארץ ישראל בכתבי אווליא צ'לבי

סטפאן חנא סטפאן (בערבית: ستيفان حنا ستيفان, באנגלית: Stephan Hanna Stephan;^[1]‏ 1894–1949) היה חוקר, מתרגם ושדרן רדיו בתקופת המנדט שעסק בפולקלור של ערביי ארץ ישראל.

קורות חייו ופועלו

סטפאן נולד ב-1894 בבית ג'אלא למשפחה נוצרית סורית-אורתודוקסית. למד בבית הספר של שנלר בירושלים והוטבל לנצרות הלותרנית ב-1908. הועסק במינהל של השלטון המנדטורי במחלקת הכספים ובהמשך במחלקת העתיקות, תחילה כספרן ולימים גם כמפקח.^[2]

סטפאן תיעד שירי עם בניב הערבית הפלסטינית ומצא להם מקבילות בשיר השירים המקראי. מחקרו בנושא זה פורסם ב-1922 בכתב העת של החברה המזרחנית הארץ-ישראלית (JPOS).^[3] הפרסום ביסס את מקומו ככוח מבטיח בקבוצת אתנוגרפים ערבים ארץ-ישראלים, בהם תאופיק כנעאן, שהתמסרו לחקר ההיסטוריה, הפולקלור והמנהגים של החברה הערבית. הארכאולוג וחוקר המקרא ויליאם אולברייט, שהיה הרוח החיה בפעילות החברה המזרחנית הארץ-ישראלית, עודד את עיסוקם וסייע בידם בכתיבת מאמריהם הראשונים ובעריכת פרסומיהם.^[4] סטפאן היה בין הפעילים בחברה המזרחנית הארץ-ישראלית, כיהן שנים ארוכות כגזבר החברה ואת מאמריו הראשונים פרסם בכתב העת שלה.^[5] בשנות ה-30 שובץ בספריית מחלקת העתיקות הממשלתית, והרבה לפרסם בכתב העת של המחלקה.^[6]

ב-1934–1935 חיבר מדריך ללימוד עצמי (בגרמנית ובאנגלית) של השפה הערבית המדוברת בניב הפלסטיני, ובו כלל ביטויים נפוצים.^[7] סטפאן תרגם חיבורים ומסמכים היסטוריים מערבית, מטורקית ואף מיוונית, בהם היומן של הכומר היווני ספירידון מהשנים 1841–1921, שנמצא בכתב-יד במנזר מר-סבא במדבר יהודה^[8] כמו כן תרגם ופרסם תעודות וכתובות מהתקופה הממלוכית ומהתקופה העות'מאנית שנמצאו בירושלים. בין היתר תרגם וביאר בפרוטרוט מסמך ההקדש של בית התמחוי של האסקי סולטאן מ-1552 שנמצא באוסף ספריית ח'אלדיה.^[9] סטפאן נודע בתרגום הפרקים הנוגעים לארץ ישראל מכתבי הנוסע העות'מאני בן המאה ה-17 אווליא צ'לבי – ה"סיאחת נאמה". התרגום, מטורקית עות'מאנית לאנגלית, התפרסם בשישה חלקים בשנים 1935 עד 1941 ברבעון מחלקת העתיקות המנדטורית,^[6] תחת הכותרת‏ Evliya Tshelebi's Travels in Palestine (מסעות אווליא צ'לבי בארץ ישראל). המזרחן ליאו אריה מאיר, שהיה ממונה על הספרייה ועל הארכיון של מחלקת העתיקות ומ-1933 שימש כאוצר אוסף המטבעות והכתובות הערביות במוזיאון הממשלתי, סייע לסטפאן במלאכת התרגום והביאורים.^[10]

החל מ-1936 פעל סטפאן כשדרן בשירות השידור המנדטורי בשפה הערבית, בעיקר בתחום של תרבות עממית. סטפאן יצר שני מדריכי טיולים בארץ ישראל – "This is Palestine" ו-"Palestine by Road and Rail", שראו אור ב-1942. בעבודתו שיתף פעולה עם חוקרים נוספים, בהם הארכאולוג דימיטרי בראמכי והאנתרופולוגית הפינית הילמה גרנקוויסט. בשנות ה-40 עבד במיזם העתקה וצילום של כתבי יד מאוספים פרטיים בירושלים, בהם ספריית ח'אלדיה. ב-1947 עבד במשלחת של מחלקת העתיקות בקפריסין בתרגום כתובות אסלאמיות.

ב-1948 עזב עם משפחתו ללבנון, שם נפטר ב-1949. אשתו ובניו היגרו לברזיל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סטפאן חנא סטפאן בוויקישיתוף

• כתבי סטפאן חנא סטפאן בספרייה הלאומית (תחת St. H. Stephan)

• Sarah R. Irving, "Intellectual networks, language and knowledge under colonialism: the work of Stephan Stephan, Elias Haddad and Tawfiq Canaan in Palestine, 1909-1948 ", A thesis submitted for the degree of Doctor of Philosophy School of Literatures, Languages and Cultures University of Edinburgh, 2017
• Sarah Irving, "'A Young Man of Promise': Finding a Place for Stephan Hanna Stephan in the History of Mandate Palestine", Jerusalem Quarterly, 2018, pp. 42–62
• Sarah Irving, " Palestinian Christians in the Mandate Department of Antiquities: History and Archaeology in a Colonial Space ", In: European Cultural Diplomacy and Arab Christians in Palestine, 1918–1948: Between Contention and Connection, 2021, pp.161–185

הערות שוליים

1. על פרסומיו חתם St. H. Stephan
2. "Appointments, Etc", Palestine Gazette 1521 (12 September 1946), 843
3. " Modern Palestinian Parallels to the Song of Songs" JPOS I, pp.199–279
4. יהושע בן אריה, ‏המוסדות הזרים לארכאולוגיה ולחקירת ארץ-ישראל בתקופת המנדט, חלק ב, קתדרה 93, ספטמבר 1999, עמ' 134–135
5. Journal of the Palestine Oriental Society (JPOS)
6. Quarterly of The Department of Antiquities in Palestine (QDAP)
7. Leitfaden für den Selbstunterricht in der arabischen Sprache; Arabic Self-Taught: A Primer
8. S.N. Spyridon, "Annals of Palestine 1821–1841", JPOS 18 (1–2), 1938, pp. 63–132
9. "An Endowment Deed of Khasseki Sultan, dated the 24th May 1552", QDAP 10, 1944, pp. 170-194
10. הפקה מחודשת של קטעים מהתרגום של סטפאן ומאיר ראתה אור ב-1980 בעריכת אלי שילר (הוצאת אריאל) תחת הכותרת ארץ ישראל במאה השבע-עשרה בתיאורו של אבליה צ'לבי