סטניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי (בפולנית: Stanisław August Poniatowski; 17 בינואר 1732 - 12 בפברואר 1798) היה מלך פולין ודוכס של הדוכסות הגדולה של ליטא האחרון בין השנים 1764–1795.
ביוגרפיה
ראשית חייו
סטניסלאב פוניאטובסקי נולד לסטניסלאב פוניאטובסקי שהיה מושל קרקוב ולקונסטנציה צ'ארטורייסקה ממשפחת צ'ארטורייסקי הידועה בפולין, באחוזה משפחתית בוולצ'ין (כיום מחוז ברסט של בלארוס). בשנת 1752 נבחר לסיים ובלט שם כנואם מוצלח. בבסיס קידום הקריירה שלו היו קשרים משפחתיים. בשנת 1755 הוא נשלח לסנקט פטרבורג כעוזר של שגריר אנגליה. כבר באותה שנה, בתמיכת יליזבטה, קיסרית רוסיה ושר החוץ שלה אלכסיי בסטוז'ב-ריומין הוא קיבל תפקיד של שגריר סקסוניה. בחצר הקיסרית הוא פגש את הנסיכה יקטרינה והם התאהבו, ומקשר זה נולדה להם ילדה.
באוקטובר 1763 מת אוגוסט השלישי, מלך פולין, ובתמיכת הכוחות הרוסים, ב-7 בספטמבר 1764 הוא נבחר למלך של האיחוד הפולני-ליטאי.
תקופת השלטון
ההכתרה הרשמית התקיימה בוורשה ב-25 בנובמבר 1764. כבר בתחילת שלטונו הוא נתמך על ידי מפלגה שהתבססה על חברי משפחתו, ובתמיכתם הוא הצליח להעביר בסיים מספר רפורמות שלטוניות. התלות ברוסים הייתה חזקה מאוד. בלחץ השגריר הרוסי ניקולאי רפנין הוא נאלץ להעביר מספר חוקים. כתוצאה מכך החל מאבק מזוין בין תומכיו למתנגדיו. פוניאטובסקי נתמך על ידי צבא של האימפריה הרוסית. בשנת 1770 מתנגדיו כבשו את ורשה וסטניסלאב פוניאטובסקי נעצר על ידם. הרוסים סכמו על ברית סודית עם פרוסיה ואוסטריה והמשיכו במלחמה. בסופו של דבר, מדינות שלחמו בפולין הצליחו להכריע את המערכה שהסתיימה בשנת 1772 בחלוקת פולין הראשונה. מחוסר ברירה פוניאטובסקי נאלץ לאסוף את הסיים ולאשר את ההסכם.
בשנת 1783 הוא התחתן. היו לו 8 ילדים מ-3 נשים שונות. צאצאיהם טוענים כיום לכתר של האיחוד הפולני-ליטאי.
בשנת 1788 נבחר סיים חדש עם רוב ברור למפלגה הפטריוטית שדגלה בשחרור התלות מהאימפריה הרוסית. בשנת 1791 אושרה חוקה חדשה שפוניאטובסקי תמך בה. מיד לאחר אישור החוקה החלה מלחמה פנימית חדשה באיחוד. מתנגדיו נקשרו ליקטרינה הגדולה וכוחותיה פלשו לתחום הממלכה. לאחר מספר קרבות והצטרפות פרוסיה ללחימה תומכי החוקה הובסו וסוכם על החלוקה השנייה של פולין.
בשנת 1794 פרץ מרד קושצ'ושקו. בשנת 1795 המרד הסתיים בקריסה מוחלטת של המדינה. היא חולקה בפעם השלישית, וב-25 בנובמבר 1795 פוניאטובסקי נאלץ להתפטר. הוא נלקח לסנקט פטרבורג והתגורר שם על חשבון מלגה שקיבל מיקטרינה הגדולה.
עם פטירתו הוא נטמן בכנסייה הקתולית בעיר סנקט פטרבורג. בשנת 1938 גופתו הועברה למקום הולדתו. בהמשך שטח זה הועבר לברית המועצות וקברו נשדד. בשנת 1988 השרידים המעטים שנותרו הועברו לפולין, ובשנת 1995 הוא הוטמנו מחדש בקתדרלת יוחנן הקדוש בוורשה.
קישורים חיצוניים
