סופי מנטר (בגרמנית: Sophie Menter; 29 ביולי 1846 – 23 בפברואר 1918) הייתה פסנתרנית ומלחינה גרמנייה, והסטודנטית החביבה על פרנץ ליסט.[1] היא נקראה l'incarnation de Liszt בפריז בגלל סגנון הנגינה החזק והמחשמל שלה ונחשבה לאחת הפסנתרניות הגדולות של זמנה.[2] מתה בסטוקדורף, ליד מינכן.
ביוגרפיה
סופי מנטר נולדה במינכן. היא הייתה בתם של הצ'לן יוסף מנטר והזמרת וילהלמינה מנטר. היא למדה פסנתר אצל זיגמונד ליברט ולאחר מכן אצל פרידריך נייסט. בגיל 15 היא ניגנה קונצ'רטו לפסנתר ותזמורת של ובר בניצוחו של פרנץ לכנר.
הקונצרטים הראשונים שלה לקחו אותה לשטוטגרט, פרנקפורט ושווייץ, ובשנת 1867 זכתה לשבחים על פרשנותה למוזיקת הפסנתר של ליסט בגוונדהאוז שבלייפציג. בברלין, הכירה מנטר את הפסנתרן המפורסם קרל טאוזיג ובשנת 1869 הייתה לתלמידה של ליסט, לאחר שלמדה עם טאוזיג והנס פון בילוב. בין השנים 1872 ו-1886 הייתה סופי נשואה לצ'לן דויד פופר, ונולדה להם בת בשם סלסט. בשנת 1881 הופיעה לראשונה באנגליה ושנתיים לאחר זאת התקבלה כחברת כבוד בחברה הפילהרמונית המלכותית. בשנת 1883 התמנתה לפרופסור לפסנתר בקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג אבל עזבה בשנת 1886 על מנת להמשיך להופיע.[2]
הודות לפופולריות שלה, הצליחה מנטר ביצירות, שאף פסנתרן אחר לא העז לגעת בהן, בכלל זה הקונצ'רטו הראשון לפסנתר של ליסט, שמנטר ניגנה בווינה ב-1869, 12 שנה לאחר הופעת הבכורה ההרסנית שלו באותו המקום. אחת מתוכניות הרסיטלים שהתמחתה בהן הייתה יצירה בשם רפסודיות. יצירה זו הייתה מורכבת משלוש מהרפוסודיות ההונגריות של ליסט - מספר 2, 6 ו 12 - יחד עם חלקים מכמה אחרות.[3] היא גם הלחינה יצירות שונות לפסנתר, בעיקר בסגנון מבריק, אך התייחסה לכישרון ההלחנה שלה כ"אומלל".[2]
תיאור
ליסט תיאר את מנטר כ"בת הפסנתר היחידה שלי".[4] הוא הכריז כי "אף אישה לא יכולה לגעת בה" ובעיקר העריץ את "היד השרה" שלה.[5] וולטר ניימן תיאר את סגנונה כ"שילוב של וירטואוזיות ואלגנטיות, נימה ליסטיאנית נהדרת, עגולה ומלאה, טמפרמנט לוהט, משקל חזק ואגרסיבי על הפסנתר, גמישות, יצירה מכובדת של צורה ועיצוב, שבו הנשמה, הרוח והטכניקה מתמזגים בהרמוניה ובאיחוד".[5]
ג'ורג 'ברנרד שו, ששמע את מנטר ב-1890, כתב כי "היא מייצרת אפקט של תפארת שמשאירה את פדרובסקי הרחק מאחור... נראה שמאדאם מנטר מנגנת בזריזות מופלאה, אבל היא אף פעם לא מנגנת מהר יותר מיכולתה של האוזן לעקוב, כמו שנגנים רבים יכולים לעשות ואף עושים, והייחודיות של כל תקיפה ותשומת לב שניתנה לכל צליל שגורמת לביצוע כה מלהיב."[5]
צ'ייקובסקי הכיר גם הוא היטב את מנטר. הוא הקדיש לה את התזמור המלא של הפנטזיה הקונצרטית שלו (אף על פי שהעיבודים המוקדמים יותר לפסנתר מוקדשים לאנה יסיפובה). בעת ששהה איתה באוסטריה בספטמבר 1892, הוא כתב בשבילה את גברת צוענית הונגרית (קונצ'רטו בסגנון ההונגרי) לפסנתר ולתזמורת. נוסף על כך הוא גם ניצח על היצירה בבכורה באודסה ארבעה חודשים מאוחר יותר.[6] עם זאת, נטען כי פרנץ ליסט הוא שכתב את התפקיד לפסנתר או לפחות עזר בכך, אבל רצה שתרומתו ליצירה תהיה מוסתרת מצ'ייקובסקי. .
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Schonberg, 262.
- ^ 1 2 3 ריגר, 326.
- ^ Schonberg, 262-3.
- ^ כפי שציטט ריגר, 326.
- ^ 1 2 3 כפי שצוין בשונברג, 262.
- ^ Tchaikovsky Research. "Sophie Menter". Tchaikovsky Research. נבדק ב-15 ביוני 2015.
.svg){kind=logo}
