סֶגְמֶנְטַצְיָה (בעברית: הַקְטָעָה[1]) - הוא מונח בראייה ממוחשבת שמתייחס לתהליך של חלוקת תמונה דיגיטלית למקטעים (סגמנטים) כאוספים של פיקסלים הנמצאים זה ליד זה בתמונה. מטרת התהליך היא לפשט או לשנות את הייצוג של התמונה לאוסף של אובייקטים בעלי משמעות שניתן להתייחס אליהם לאחר מכן על ידי אלגוריתמים אחרים לראייה ממוחשבת או לעיבוד תמונה, כגון מציאת גבולות או קווים.
התוצאה של התהליך היא אוסף של מקטעים זרים המכסים את התמונה כולה.
ההפרדה נעשית על סמך תכונות של פיקסלים כגון צבע, בהירות, מרקם וכדומה.
סגמנטציה באמצעות הפעלת סף
האופן הפשוט ביותר בו ניתן לבצע סגמנציה לתמונת רמות אפור (תמונת שחור לבן, בעלת ערוץ צבע יחד) הוא הפעלת סף.
בוחרים ערך רמת אפור, מגדירים כל פיקסל מעל ערך זה לסגמנט אחד, וכל פיקסל מתחת לערך זה לסגמנט אחר.
סגמנטציה באמצעות אִשכול
באמצעות אלגוריתמים לאִשְׁכּוּל (או ניתוח אשכולות) ניתן לחלק תמונה לסגמנטים (חלקים) אחידים יחסית, הנבדלים ביניהם.
שיטות
- אִשכול kmeans: בדרך כלל בשימוש עם מרחק אוקלידי. מגיע למינימום לוקאלי.
- אִשכול EM: משתמש ב-maximum likelihood, והוא קיבוץ רך (באנגלית: Soft Clustering) שבו כל פיקסל משויך לאשכול מסוים בהסתברות כלשהי בין 0 ל-1 (כאשר סכום ההסתברויות הנ"ל שווה ל-1).
לקריאה נוספת
- [2] Digital Image Processing by R.C. Gonzalez and R.E. Woods
קישורים חיצוניים
- פרויקטים אקדמיים בנושאי סגמנטציה
הערות שוליים
