נציבות תלונות הציבור על שופטים

נציבות תלונות הציבור על שופטים היא יחידה שהוקמה ב-2002 וכפופה למשרד המשפטים. תפקידה לברר תלונות על שופטים במסגרת מילוי תפקידם וניהול משפט על ידם. כיום אין נציב ונציב האחרון שכיהן הוא השופט בדימוס אורי שהם. שופטים, לעניין זה, הם גם דיינים, קאדים, שופטים צבאיים משפטאים ונושאי משרה נוספים בעלי סמכות שיפוט מכוח חוק.^[1]

הקמת הנציבות

הקמת נציבות תלונות הציבור על שופטים הייתה כרוכה בדיונים ממושכים בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, שבמהלכם הוצגו נתונים על הטיפול בתלונות נגד שופטים ועל מספר התלונות המוגשות מדי שנה לגופים שונים באשר לתפקודם של שופטים – ובהם מנהל בתי-המשפט, נציב תלונות ציבור במשרד מבקר המדינה וגורמים נוספים. טרם הקמת הנציבות לא היה קיים בישראל גוף שריכז באופן מסודר ורשמי את הטיפול בתלונות הציבור על שופטים. חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002 הקים גוף כזה, ואיפשר למתלוננים פוטנציאליים כתובת אחת לפניותיהם ולטיפול מקצועי בתלונות. את החוק יזם חבר הכנסת יוסף פריצקי בכנסת ה-15, והוא נכנס לתוקף בתקופת כהונתו של מאיר שטרית כשר משפטים.

הנציב

ע"פ החוק, מי שכשיר לכהן כשופט בית המשפט העליון רשאי לכהן כנציב, לאחר שיבחר לתפקיד על ידי הוועדה לבחירת שופטים (נכון ל-2008, מכהנים בה שני נציגי ממשלה, שני חברי כנסת, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושלושה נציגי נשיא בית המשפט העליון).

הנציב מתמנה לתקופה של 5 שנים, ולאחר כהונתו הוא אינו רשאי להתמנות לשופט.

• משנת 2003 ועד 2008 כיהנה בתפקיד השופטת בדימוס טובה שטרסברג כהן, שהייתה הנציבה הראשונה.
• משנת 2008 ועד 2013 כיהן בתפקיד השופט בדימוס אליעזר גולדברג.
• משנת 2013 ועד 2018 כיהן בתפקיד השופט בדימוס אליעזר ריבלין.
• משנת 2018 ועד 2024 כיהן בתפקיד השופט בדימוס אורי שהם.
• כיום אין נציב בגלל אי הגעה למועמד מוסכם בין שר המשפטים יריב לוין לבין מ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן.

הטיפול בתלונות

מתוך דו"ח הנציבות לשנת 2006: התפלגות תלונות שנמצאו מוצדקות על פי סוגן. בכל סוג מצוין מספר התלונות והאחוז מתוך כלל התלונות המוצדקות.

כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט, רשאי להתלונן לנציבות. לפי תקנות נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ד – 2003, הגשת תלונה צריכה להיעשות בכתב, בחתימת המתלונן ובציון שמו ומענו. הנציב לא יפתח בבירור תלונה שהוגשה בעילום שם, אולם החוק מאפשר לנציב לברר את התלונה מבלי למסור לשופט הנילון או לכל גורם אחר את פרטי המתלונן, אם סבר כי הדבר אינו דרוש לצורך בירור התלונה. פניה לנציבות תיעשה בכתב לפי הטופס שבתוספת לתקנות נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ד – 2003, ותכיל את הפרטים המפורטים בטופס. תלונות המוגשות בידי אסירים, מוגשות במעטפה סגורה למנהל בית הסוהר, המחויב להעביר לנציבות את התלונה מבלי לפתוח את המעטפה.

לאחר סיום בירור התלונה, ובהתאם לתוצאות הבירור, רשאי הנציב להמליץ בפני שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים. כמו כן, מוסמך הנציב להמליץ לוועדה לבחירת שופטים לסיים את כהונתו של שופט. כמו כן ניתנה לנציב סמכות להצביע על הדרכים הראויות לתיקונו של ליקוי שנתגלה תוך כדי בירור של תלונה ספציפית. אם הבירור מעלה חשש למעשה פלילי, מביא הנציב את העניין בפני היועץ המשפטי לממשלה ובפני שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון.

הנציבות מחויבת על פי החוק להוציא דו"ח שנתי המסכם את פעילותה, ומכיל נתונים סטטיסטיים על תלונות. הדו"חות מתפרסמים באתר האינטרנט של הנציבות.

• בשנת 2006 הוגשו לנציבות 1,237 תלונות.
• בשנת 2007 הוגשו לנציבות 1,249 תלונות.

במאי 2024 סיים נציב תלונות הציבור אורי שוהם את תפקידו, לראשונה מבלי שמונה לו מחליף, וזאת על רקע אי הסכמת שר המשפטים יריב לוין למנות נציב שהיה שופט בבית המשפט העליון.^[2]

לקריאה נוספת

• טובה שטרסברג כהן "עקרון עצמאות השופטים והביקורת על פעולתם: עיונים בתכליותיו של חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב-2002" משפט ועסקים ג, 333 (2005).
• מתן סטמרי "חופש הביטוי של השופטים בישראל (ומגבלותיו) – על תופעת הביוש השיפוטי" משפט ועסקים כג 2020.

קישורים חיצוניים

• חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
• נציבות תלונות הציבור על שופטים, באתר משרד המשפטים
• דינה צדוק, ‏היבטים הנוגעים להיקף סמכותו של נציב תלונות הציבור על שופטים, באתר הכנסת - הלשכה המשפטית, 5 בפברואר 2012

הערות שוליים

1. סעיף 1 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים
2. אבישי גרינצייג, אורי שהם | ללא מחליף: נציב תלונות הציבור אורי שהם מסיים את כהונתו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 במאי 2024