בין יצירותיו הפופולריות הפסקול לסרט "אינטרוויסטה" של פדריקו פליני, השני משלושת שיתופי הפעולה שלו עם הבמאי המפורסם (השניים האחרים היו "ג'ינג'ר ופרד" (Ginger e Fred) ו"קול הירח" (La voce della luna). שנים אחר כך הלחין בלט בשם "באלטו פליני".
בשנת 2000 היה הפסקול זוכה האוסקר שלו ל"חיים יפים" מועמד לפרס גראמי בקטגוריה של "היצירה האינסטרומנטלית הטובה ביותר שנכתבה לקולנוע, טלוויזיה או אמצעי ויזואלי אחר". הפרס ניתן לבסוף לרנדי ניומן. בשנת 2005 ישב בחבר השופטים של פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-27 של מוסקבה.[1] לאור עבודתו בשנים האחרונות עם במאים צרפתים, בעיקר דניאל תומפסון, פיליפ לאורה ואריק-עמנואל שמיט, העניק לו שר התרבות הצרפתי את התואר "שבלייה" (אביר) של מסדר האמנויות והספרות ב-21 במאי 2008 בפסטיבל הסרטים של קאן.
עד כה, חיבר פיובאני למעלה מ-130 פרטיטורות, בהן מוזיקה לסרטים כמו "הכה במפלצת בעמ' הראשון" (1972), "בושם האישה בשחור" (1974), "פלאוויה הכופרת" (1974), "טביעות-רגל על הירח" (1975), "קפיצה בחשיכה" (1980), "הלילה בו נפלו הכוכבים" (1982) וקאוס (1984). המוזיקה ל"קאוס" נחשבת לדעת רבים לאחת המשובחות ביותר שנכתבה אי פעם לקולנוע. עם זאת, פיובאני עצמו סבור, ש"יותר מדי מוזיקה לסרטים עושה את המלחין לשכיר-עט לכל עת, אבל בתיאטרון המוזיקה עולה על כל מעשה אמנות". נאמן לדעתו זו, הוא ממשיך לעבוד בתיאטרון מוזיקה ואף מחבר מוזיקה קונצרטנטית ומוזיקה קאמרית.
.svg){kind=logo}
